סיפור אהבה בהוואי-פרק 27

"אייך תוכל לעזור לי?"שאל כריס,מתחיל להזכר בה.
"אני יודע שזה כואב לך.גם אני איבדתי מישהו קרוב.אני יודע מה זה לאבד מישהו שאתה אוהב."אמר קייל בטון רגוע,שומר על קצב לב תקין.
הוא ניסה להגיע למקום אמיתי.מקום של אמת.
"מאיה כל כך דומה לה בהמון מובנים.."אמר כריס,"לכן התאהבתי בה."
"אני יודע.."אמר קייל ברגש.
כשהוא יודע שהדרך להשתחרר מהעבר רצופה לפעמים כאבי לב וייסורים.אבל,לפעמים פשוט צריך להניח לעבר מבלי להסתכל אחורה.
"אתה יודע? אמר כריס..אתה בחור טוב ויש לך לב רגיש ומדהים.כדאי לך לשמור עליו הייטב,שלא יישבר חלילה."
"תניח למאיה.המתוקה הזאת כבר נפגעה מספיק."אמר קייל מביט בו בעיניים מלאות רגש.
"אתה אוהב אותה,מה?"הבין כריס.
"בכל ליבי."אמר קייל,בעיניים מלאות אהבה.
"תראה,"אמר כריס,"אני אמנם רופא,למדתי לרפא לבבות.אבל,איש מעולם לא הצליח לרפא את הלב השבור שפועם בקרבי."
שכן,לא רק זאת אלא שכריס גם אובחן כחולה עם הפרעה דו קוטבית חמורה.
שינויים קיצוניים במצבי רוח.דיכאון קליני.
ייצר הרס והרג,ומחשבות אובדניות הם רק תסמינים של המחלה שלו.