סיפור אהבה בהוואי-פרק 22

לילה.קייל ישב על המרפסת שלו,הרוס.הוא היה שבור לב.
הוא הביט אל האופק,מוסיף לנסות להקהות את הכאב שלו באלכוהול.
הוא שתה כוסית ויסקי,מביט בירח,כשמצבו הריגשי הולך ומתדרדר.הוא היה על סף התהום.
כשאישה שבורה,היא בדרך כלל מזילה דמעות.כשגבר שבור,הוא מטביע את יגונו בכוס המשקה שלו.
"יימך שימך כריס טיילר!"הוא קרא בעצבים.כשמאוחר יותר,לאחר שהתגלח בחדר האמבטיה,הוא הכניס אגרוף עצבני למראה,כועס.רותח מזעם על כריס.
רסיסי זכוכית חדרו לכף ידו וחתכו אותו.
קייל הוציא את הרסיסים מידו,ניגש לארון העזרה הראשונה וחבש לעצמו את היד,כפי שלמד בקורס העזרה הראשונה שעבר,לפני שהיה עורך דין.
בבוקר,הוא שכב במיטה שלו,ולא יכול היה לזוז ממנה.
היה לו כאב ראש נוראי.
כשלי,לא היה כל מושג מה עובר עליו.
הוא מתמודד לבדו עם הכאב שלו.
כשבאחת הפעמים,שירדתי לבריכה בכדי להתרענן,ניתקלתי בו.
"היי.."פניתי אליו.
"היי מאיה."הוא ענה לי.
"מה שלומך? הכל בסדר?"שוב שאלתי.
"מאיה…"החל לומר,כשאני רואה את הכאב שניבט מעיניו היפות.והמון כאב.
"זה בסדר.."כריס האידיוט לא כאן."אמרתי..
"את יודעת שכרגע כדאי שלא נתראה.."נאנח.
"מה קרה לך ביד?"הבחנתי בידו החבושה.
"סתם.."ענה,"נחתכתי."
"אייך עשית את זה?"שאלתי אותו.
קייל הביט בי ושתק.המבט שלו היה מושפל ועצוב.ראו עליו שכואב לו.
אני קיוויתי שהוא ידבר איתי.
"אתה חסר לי,קייל.."אמרתי בעצב,נועצת לו עוד חץ מכאיב בלב.
נגעתי בכתפו.כשהוא נאטם ומשתתק.כולו מכווץ.עוצם את עיניו למספר רגעים ונאנח.
באותו רגע,באמת היה בא לו למות.
מספר רגעים אחר כך,הוא פשט את החולצה שלו,חושף בפניי את החזה השרירי שלו ושרירי הבטן שלו.כשבפנים,הלב שלו מתכווץ בכוח עם כל מבט שלי.לאחר מיכן הוא פשוט קפץ לבריכה ונעלם בתוך המיים העמוקים,עסוק בשחייה שלו.כשהצבע הכחול של המיים מתמזג עם צבע העיניים שלו.