סיפור אהבה בהוואי-פרק 13

בצהריים ישבתי על המרפסת,מביטה אל הים.
הייתי עצובה.אני זקוקה לחיבוק מקייל.
מה אני עושה?..אני זקוקה לו לידי כרגע,ובמקום לדבר איתו אני בורחת ומתחמקת ממנו?
חבל לי לאבד אותו.בשביל מה? בשביל נשיקה?
הבחור הזה פקח את עיניי לרווחה.בזכותו אני מרגישה יותר טוב ומתאוששת מהפגיעה של כריס הארור שרודף אותי ללא מנוח.
כן,זה מטופש.במשך כמה ימים התחמקנו זה מיזו.
ירדתי במעלית כשבקומה לאחר מיכן נעצרה המעלית.
הלב שלי דפק.חשבתי שקייל ייכנס.אבל,להפתעתי,וגם לאכזבתי נכנסו זוג זקנים.
הם נראו כל כך מאוהבים.מחובקים.50 שנה ביחד.
אהבה,שאפשר רק לחלום עליה.כל כך ריגש אותי,שאחרי כל כך הרבה שנים הם עדיין,מתחבקים ומאוהבים.דימיינתי אותי ואת קייל,מזדקנים כה ביחד.מחייכת אל זוג הזקנים שחייכו אלי בחזרה.
שכן,הם המבוגרים ביחד,ואני,הצעירה,לבד.
הגעתי ללובי,מתיישבת ליד הבר.
"מה בשבילך,יפייפיה?"שאל אותי הברמן.
"מיץ תפוזים."עניתי.
"זהו?"שאל אותי.
"אתה יודע מה?..תוסיף וודקה."אמרתי.
כשלאחר מיכן לקחתי את הכוס שלי והתיישבתי על אחת הכורסאות.
לפתע,הבחנתי בקייל,שלבש בגד ים.הוא בדיוק חזר מהבריכה,נוטף מיים כולו,מתנגב.והבחין בי.
"מאיה.."ניגש אליי.
"קייל,"אמרתי,שותה מהמשקה שלי.
"וודקה תפוזים?"הוא שאל.
"כן,"אמרתי,"למה?"
"אני חשבתי עלייך יותר בכיוון של סן פרנסיסקו."חייך אליי.נהלנו שיחה קלילה,מבלי להזכיר את הנשיקה שחלקנו לפני מספר ימים.
"נעלמת.."אמרתי.
"הלכתי לשחות."חייך אליי.
"לא,"עניתי,"התכוונתי,מאז אותו ערב.."
"אנחנו צריכים לדבר.."אמר בפניי.
"או,או."חשבתי לעצמי..לפני המבט שלו זה רציני.
"בוא נדבר.."אמרתי.
"לא ככה.."ענה בפניי.."ולא בפומבי.זו שיחה רצינית."
"אז,על מה חשבת?"שאלתי אותו.
"שיחה ב 4 עיניים.אצלי במרפסת."אמר.
נפגשנו אצלו בערב.
קייל הכין לשנינו קפה,והתיישב.לבוש בחולצה כחולה מחויטת כשהחזה השרירי שלו מבצבץ מעט מתוכה.
"הגיע לידיי מידע מפליל על כריס."החל מספר לי.ידעתי שהוא עומד להטיל עליי פצצה.
למרות שכבר לא כל כך משנה לי.עם כל זה שאני עדיין פגועה,לא איכפת לי מכריס.
"בנוגע למה?"שאלתי,לוגמת מהקפה הטעים שהכין לי.
"בקשר לפרשיות האהבים שלו."אמר קייל.
"מה?"שאלתי מצפה שייספר לי.
"ידעת שהוא ניהל רומנים עם תלמידות תיכון?"הוא שאל אותי.
"לא."עניתי.."לא ידעתי,"נתקפת בחילה נוראית.
"אני אצלוב אותו.הוא לא רק ישלם מזונות אלא, גם יכנס לכלא."אמר קייל.."ותאמיני לי,אני מתכוון לשלוח אותו לשם לתקופה ארוכה."
לפתע,הבטתי בקייל באור אחר.הוא נראה לי פתאום מלאך לוחם ורודף צדק,שפשוט הציל אותי מהאיש הנוראי הזה.
הוא הציל אותי.
לאחר שסיימנו לשתות את הקפה,עמדנו במרפסת.
רציתי להכנס.ידו של קייל אחזה בידי ומשכה אותי בעדינות אליו.
"זה מה שרצית לומר לי?"שאלתי.
"לא רק זה,"נאנח.."רציתי להתנצל."
"על מה?"שאלתי..
"על שנישקתי אותך,ככה."אמר שוב.
"עזוב."אמרתי,"זה.."
"למרות שאני חושב שזה היה חסר התחשבות..אני יודע מה הרגשתי באותו רגע."אמר לי.
"קייל..מה…?"ניסיתי להבין את כוונותיו.
"את רוצה לדעת מה אני מרגיש?"שאל אותי ברכות.
"כן,"עניתי,מביטה אל תוך עיניו,כשאנחנו עומדים קרוב זה לזו.
קייל תפס את כף ידי והניח אותה על החזה שלו.חשתי את הדם שלו זורם במהירות.הלב שלו הלם חזק בתוך החזה השרירי המדהים שלו.
"זוכרת מה אמרתי לך?"שאל אותי.
"בקשר למה?"שאלתי,
"בקשר לכך,שעדיין לא מצאתי את הבחורה שגורמת ללב שלי לפעום בחוזקה בכל פעם שאני רואה אותה."נאנח.
"אז,מה אתה אומר?"שאלתי..
"נראה לי שמצאתי אותה."ענה בפניי.
"כן?.."שאלתי.."מי היא?"
"זו את מאיה."הביט בי בעיניים בורקות.
"אני..?..מה..?"ניסיתי להבין אותו.
"כבשת את ליבי.."לחש,מסיט את השיער מהעיניים שלי.
"קייל,"אמרתי,מביטה בו..
"…אני מתאהב בך…"אמר שוב,מביט בעיניי.