תן לי עוד סיבה לחיות ~ פרק 10

מה עובר על ההורים שלי, ובמה אני שונה?.
הגעתי לבית הספר? שקועה במחשבות ושאלות.
אדם חלף על פני, במבט ריקני וקודר, התעלמתי ממנו גם, לא אתן לו לשחק בי יותר.

מנקודת המבט של אדם:

טרייסי שיחקה אותה מסכנה, וישבה לה לבד זקוקה לרחמים, אני צריך לשכוח ממנה לתמיד, לא הייתי צריך לספר לה את זה בארון השרת.
ראיתי את אדריאן באופק ורצתי אליה,
״אדריאן חכי שניה״
אמרתי ותפסתי בידה.
״מה אתה רוצה?״
היא שאלה במבט רחום והזיזה את ידי מזרוע.
״תקשיבי, חשבתי על מה שאמרת, ואני רוצה להיות איתך.״
ניסיתי להראות הכי אדיש שיש.
״מי אמר שאני רוצה להיות איתך?״
היא השפילה את מבטה לרצפת השיש תוך כדי דיבור.
הרמתי את סנטרה, ונתתי לה נשיקה חטופה.
״מה אתה עושה?״
היא הזיזה את ראשה לכיוון הלוקרים.
״אל תגידי לי שאת לא רוצה, אתמול נישקת אותי.״
״אבל אתה רוצה אותי בטוח? לא תיפרד ממני אחרי יומיים?״
היא ליפפה את אצבעותיה בין שערה הארוך.
אני בחיים לא אפרד ממך, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים״
ושוב הרמתי את פניה ונישקתי אותה.
״אז אנחנו זוג?״
אדריאן שאלה בתקווה.
ונישקתי אותה.

מנקודת המבט של טרייסי:

כבר ערב, ואני כהרגלי שכבתי במיטה וראיתי טלויזיה.
הטלפון צלצל ועניתי בהיסוס
״הלו?״ שאלתי בהיסוס.
״טרייסי? זה קייל, רציתי לדבר איתך״.
״אוקיי(?) מה רצית?״
עניתי בחשד.
״לא, לא פה בואי לפארק ואני יספר לך״
״סבבה״
עניתי וניתקתי.
לבשתי טייץ וגופיה, אספתי את שיערי לקוקו, שמתי כפכפים ויצאתי.
עברתי בשביל שמוביל לפארק, וראיתי את קייל.
״הו היי״ אמרתי בהשפלת מבט.
״אני יודע מה קרה בארון השרת״ הוא אמר מבלי להסס.

״מי סיפר לך?״ שאלתי בקול חנוק.
״אדם, מי עוד יכול לספר?״
הוא שאל בהרמת גבה.
״ואיך אתה בטוח שמה שהוא סיפר לך נכון?״
״אני לא יודע, ובגלל תספרי לי את מה באמת קרה״
הוא הרגיש כמו שרלוק הולמס.
״אבל תבטיח לי שלא תספר לאף אחד״
אמרתי בחשד.
״נו ספרי כבר אל תזייני ת׳שכל״
ראו שהיא לא שם עלי ממטר.
״טוב אז זה מה שקרה…״