שלגיה והמכשפה חלק 1

היו היתה פעם אישה רעה ומגעילה, כולם בממלכה שנאו אותה, קראו לה שלגיה.
לשלגיה היתה אמא חורגת אותה כל העם אהב חוץ משלגיה, היא היתה טובת לב ואדיבה, קראו לה המכשפה הרעה.

מאז ומתמיד ניסתה המכשפה הרעה טובת הלב לגרום לשלגיה הרעה לאהוב אותה כמו אמא, יום אחד היא החליטה לתת לשלגיה תפוח טעים, אותם היה קשה להשיג, מה שאולי יגרום לכך שהיא תחבב אותה. היא עברה מסע של תלפיות עד שהגיעה לעץ יפה תואר וקטפה ממנו את התפוח האדום והיפה ביותר בכל הממלכה, חזרה ונתנה אותו לשלגיה.

שלגיה הסתכלה על המלכה הרעה טובת הלב במבט חשוד "איך השגת את זה?!" היא שאלה אותה. "עברתי רבות כדי להביא לך את זה, רציתי שנהיה חברות טובות". שלגיה נתנה לה סטירה, "לעולם לא נהיה חברות! עכשיו אם תסלחי לי אני אוכל את התפוח" היא נגסה בתפוח, צ'אם צ'אם צ'אם. פתאום, קולות מוזרים יצאו מגרונה של שלגיה, המכשפה הרעה הסתכלה עליה ושאלה בדאגה "מה קרה?!", "הרעלת אותי זה מה שקרה!!!" צעקה שלגיה כשפניה נהפכו לסגולות, "את טועה, את פשוט נחנקת מהתפוח כי אכלת אותו מהר מדי" המכשפה הרעה טובת הלב אמרה וניסתה לעשות על שלגיה תרגיל הימילה להוציא את התפוח אבל שלגיה העיפה אותה מעליה ונתנה לה עוד סטירה "תעזבי אותי, טיפש…" ולפני שהספיקה לסיים נפלה שלגיה על הרצפה, מתה.

המכשפה הרעה טובת הלב עשתה לב קבורה נאותה והביאה את כל הממלכה, היא שמה אותה בארון קבורה מזכוכית יפהפה באמצע היער להציג את יופיה לכל העוברים ובכך שיזכרו אותה לנצח, ושמה את התפוח "המורעל" בידה כמזכרת למה הרג אותה. והיא נתנה לשבעה גמדים מכוערים לשמור שאיש לא יגע בגופה כי לא היה להם שום עבודה אחרת כי איש לא העסיק גמדים בממלכה כי כולם היו גזענים.

100 שנים לאחר מכן, נסיך יפה תואר הגיע ליער, ראה את הגופה ונדהם מיופיה של שלגיה, "אני הולך לנשק אותה" אמר. "לא אתה לא!" אמרו הגמדים שהגיעו למקום. "לאיש אסור להתקרב אליה!". "אנשק גם אנשק! אם תעמדו בדרכי אתם תמותו!" צעק. "אתה לא שפוי! למה אתה כל כך רוצה לנשק גופה?" אמרו הגמדים. "ככה בא לי" אמר ונלחם בגמדים, הם נתנו קרב טוב אך הוא חיסל את כולם בלי הרבה בעיה כי הם הרי גמדים.

הנסיך פתח את ארון הזכוכית, נישק את שלגיה על השפתיים, ואז… הפתעה! היא התעוררה. בהתחלה מופתעת, היא הסתכלה על הנסיך יפה התואר שעומד מולה ונישק אותה כרגע, הוא הביט בה במבט של להט, חייך, היא חייכה אליו בחזרה, הושיטה את ידה קדימה לעברו, היד עם התפוח, ואז הרביצה לו איתו בפנים שוב ושוב, פניו של הנסיך התמלאו בדם והוא נפל מהשוק והכאב הנורא על הרצפה. שלגיה יצאה מארון הקבורה עמדה מעל הנסיך ואז, אחזה את התפוח בשתי ידיים. "איך אתה לא מתבייש לנשק אותי?!" אמרה, "לא נתתי לך שום אישור. תמות, סוטה!" והמשיכה להרביץ לנסיך השפוך על הרצפה עד שמת.

"עכשיו, נשאר רק עוד דבר אחד לעשות" אמרה שלגיה הרעה כשכל בגדיה התמלאו בדמו של הנסיך "להרוג את המכשפה הרעה טובת הלב!" היא הלכה עם התפוח ביד כנשק צועדת לעבר הארמון.

המשך יבוא…