שדיים וידיים – מה ההבדל

היום רינה ודני נתנו יד. זה היה כל כך יפה, כך דן מספר לרני. כל כך יפה, אם כי \"יופי כזה זה אולי לא המילה המתאימה\".
\"יופי זה לפעמים כמו איך שבנות מתלבשות בעיתונים, או איך שאומרים שקוסמטיקה זה יופי. אבל ליופי הזה בכלל לא היה שום קשר לדברים הללו, היופי הזה הרגיש באמת יפה. כמו התחושה האמיתית שיש לך כשאתה רואה משהו באמת מוצא חן בעינייך. יופי כזה.\" הוא מנסה לספר.
לא היה שום דבר מיוחד בלתת ידיים. כולם עושים את זה, ובכלל מה כל כך מיוחד בסתם יד? \"גם אני יכול לתת לך ידיים.\" הצהיר רני, \"היום ידיים זה כבר באמת לא סיפור גדול. יש לכל אחד יד, או שתיים, אפילו לי. ואני? אני כבר נותן ידיים לכל מי שמתחשק לי. אין בזה שום דבר מרגש.\"
דני מושך בכתפיו. אין מה לעשות, רק הוא מבין את היופי הזה. דני החליט להחליט שהוא אוהב ידיים. \"אוהב מאוד. ידיים זה האיבר הכי נפלא בעולם, אתה עוד תראה יום אחד.\"
\"ואת הידיים של אימא שלך, אתה אוהב?\" צוחק רני, כי ממזמן אסור לתת ידיים לאימא שלך.
\"לא כל כך.\" הודה דני לאט. \"אבל הידיים של רינה זה אחרת. זה שהידיים לא מכוסות בבגדים כל הזמן לא אומר שהערך שלהן פוחת מכל איבר אחר.\"

וביבשת אחרת באותם רגעים בדיוק, נער שבטי, משבט המאיה, חווה חוויה מאוד מיוחדת. הנערה אדומה העור ההיא, היא! היא הראתה לו את השד שלה. שד אדום שהזכיר תפוח, וכל מה שהוא יכול היה לחשוב עליו באותו הרגע זה על קולומבוס, ואיך שהוא בוודאי הרגיש כשגילה את אמריקה.
\"ראיתי שד!\" הוא מצווח, מתנשף ומתנשם בפני חברו.
\"אוי יחי האלילים! חייבים לגרש אותו!\" חברו מוסיף לצרוח.
\"לא לא,\" מבטל אותו קרלוס המרוגש, \"שד אמיתי! שניים אפילו,\" ולפני שרומיאוס יספיק להיבהל עוד יותר הוסיף- \"מבשר ודם!\"
רומיאוס מצמץ. בשר ודם? מה כל כך מעניין בזה. \"גם אני ראיתי שדיים בחיים שלי.\"
\"לא, לא, אתה לא מבין,\" מיהר להסביר קרלוס בהתרגשות, \"הם היו של מיה.\"
\"כן, כן,\" אישר חברו, \"ההם, שמזכירים תפוחים, עם סימני החינה השחורה עליהם.\" רומיאוס ראה אותם כל כך הרבה פעמים. כל הזמן, למען האמת, ואם להיות מדויקים היו עוברים ימים שלמים גם בלי שיכול היה להימלט מהם. \"הרי שדיים זה עניין של מה בכך, כולם פה בלי בגדים!\" צהל רומיאוס.
\"כן, אבל…\" ניסה קרלוס להסביר, \"זה היה אחרת!\"
\"מה היה אחרת?\" ניסה להבין חברו.
הם היו אולי… \"אדומים יותר?\"
\"אדומים ככל שיהיו, האלים הטובים יודעים שאין זה משנה לי דבר.\"
\"היה בהם משהו יפה.\" החליט קרלוס בגאווה.
\"אבל… הם מסבבינו כל הזמן. שדיים. מה כל כך יפה?\" זו הפעם האלף שכל אחד נתקל בשדיים של מיה. .\"אם נדמה שכרוך בזה כל דבר מפתה או מתוק, זו הזיה בלבד. לא נגעת בהם אפילו.\" עוד זוג שומנים מתדלדלים.
\"אבל אני הרגשתי!\" מתעקש קרלוס, \"אני הרגשתי ואהבתי, היה בזה משהו מיוחד. ברגע הזה בו היא הסתובבה אליי, ונרכנה מספיק כדי שיהיו קרובים. רציתי להתעלף.\" היה בזה משהו כל כך טהור.
\"שטויות במיץ. עדיף כבר להחזיק יד של מישהי.\"
קרלוס מפנה את פניו הצידה בזעם מאוהב.

ובצד השני של כדור הארץ כל מה שיכול נער בגיל שלהם לחשוב עליו כשהוא רואה ירך של בחורה זו תחושה של רצון לעשות ביד. ולא רחוק מאתנו, באיראן, שיער זה גס. תינוקות עשויות לפתות אותך גם כן בכל מני חברות.
אני מצטרפת למחאה החברתית של המכנסיים הקצרים. תרבות שבה מחפיצים נשים, זו לא התרבות שאני רוצה לגדול בה. שדיים ידיים, אלו חתיכות בשר שאנחנו מייחסים להן בתרבות שלנו משמעויות נוראיות של סקס מיני. וכך גם, כן כן, היריכיים שלנו. בואו נתייחס בבקשה לירך כמו יד, כך שבפעם הבאה שמישהו יתרגש ממנה, זה יהיה מהסיבות הנכונות, ולא כי הוא לא רגיל לראות רגל.
אגב, הסיבה שזה מאוד מכעיס אותי, זה כי בתיכון היה לי מאוד חם ללכת לבית ספר. זה הכול.