סתיו

סתיו
בערב, בגומחה בשמים – ירח מלא.
עם בוקר – מחליקים משבים ראשונים.
מעין מברשות של דיו שקוף על הגוף.
ליטוף… הפסקה… ליטוף. ושוב.
אי אפשר לשמוע אך ניתן להקשיב – הקיץ נמזג אל הסתיו.
בימים שכאלו מטה הזאב את גרונו הכסוף אל ירח הסתיו – ובוכה.
והגוף אף הוא נענה – ונרעד.
סתיו.