סיפור אהבה אינדיאני

היה היה אדם מכוער ומוזנח שבמקרה היה ראש שבט אינדיאני דגול.
שמו של האדם הוא "עין השור". אחת הבעיות הכי גדולות של עין השור הייתה שהוא היה משועמם
וגם מאוד… חרמן. כל היום עבר מאוהל אחד לאוהל אחר רק במטרה לפגוש אישה שמוכנה להראות לו את אוצרותיה. עברו ימים רבים מאז שעין השור החל לעשות זאת, ולכן הדבר כבר נהפך להרגל בשבט. ראש השבט הסתכל על שעון השמש שלו, וכמו בכל יום בין שתיים לארבע היה עסוק עין השור בפתיחת ריצ'ר'צים, ולא רק ריצ'רצ'ים של אוהלים. אך דבר אחד עין השור לא ידע, שבאותו היום חייו הולכים להשתנות לתמיד. ליועצו הנאמן של עין השור, קראו "דוב לבן"
שמטרתו העיקרית הייתה לשבת כמו קוקסינל ליד המדורה ולקושש עצים וביצים למדורה.
אך אחד מתפקידיו המשניים היה לייעץ לעין השור בכל דבר הקשור לסקס ומין. יום אחד, סיבוב האוהלים של עין השור הרגיש לו משעמם במיוחד, דבר שהכביד על ליבו של עין השור מאוד.
עין השור לא חשב פעמיים והלך להתייעץ עם עוזרו הנאמן (ומקושש העצים) דוב לבן.
"דוב לבן! התפקד!" צעק עין השור בקול גברי ומלא מרץ. "כע עדוני?" ענה לו דוב לבן עם מבטא אפריקני- אירופאי שלא נשמע מעולם. "בזמן האחרון, משעמם לי מאוד… לפי הסקרים רק 0.7% מכלל הנשים בשבט מסכימות להראות לי את החזה שלהן" אמר עין השור בקול מסכן ומעורר רחמים. "אממ… זאת בעיה רצינית אדוני, אבל ארצה לשאול אותך שאלה" אמר לו דוב לבן.
"שאל בני ונען" אמר עין השור בעודו יושב ומפליץ בכיור. "מה אתה חושב שניתן לעשות כדי להעשיר את סיפוקך המיני אדוני?" שאל אותו דוב לבן. "אמממ…" חשב עין השור. "אני רוצה להיכנס לאוהל שבו יש אישה עם כישרון מיני מיוחד שלא נראה עד כה בספרי ההיסטוריה".
"חשבתי שתגיד את זה" דוב לבן שיקר ושיחק אותה חכם. "יש שמועות אדוני, שבאוהל מספר 424 יש אישה המסוגלת למצוץ את איבר מינך ובנוסף לשיר את אחד משיריו המפורסמים של השבט שלנו בו זמנית!". "נשמע פצצה" אמר עין השור וכבר היה מוכן להתחיל לצעוד לעבר אוהל מספר 424. השניים צעדו במדבר הקודר והנורא בלי טיפת מים ומזון רק על מנת להגיע לאוהל אשר ראש השבט חפץ בו. לאחר 4 דקות ו-24 שניות השניים הגיעו לאוהל. עין השור פתח את הריצ'רץ' של האוהל ומולו עמדה אישה המסתירה את פנייה. "למה כל-כך חשוך כאן, ולמה את מסתירה את פניך אישה עם כישרון מיני מדהים ולא הגיוני מבחינה פיזית" אמר עין השור בעודו מרים גבה. "אני יודעת למה באת לכאן אדוני" אמרה האישה המסתורית. "בגלל שאני מתביישת במום פניי אוכל לממש את כישרוני רק בעודנו נמצאים בחשכה מוחלטת".
עין השור לא התלבט לרגע העיף לאחור את יועצו הנאמן וסגר את האוהל. עין השור הוריד את חצאיתו המצחינה, ואת תחתונו הקטן בעל המידה המבישה. ולא האמין לשמע אוזניו, האישה שרה ומוצצת לו בו זמנית. אך באותו הרגע, סקרנותו של עין השור הצליחה להתגבר על חרמנותו הנוראית, והוא חשב לעצמו: "זה הריי לא אפשרי מבחינה פיזית, לא?" אני חייב להדליק את האור ולגלות מה פשר הדבר. עין השור לא התאפק, הוא הדליק את הלפיד שהיה בכיסו וגילה דבר נורא, לאישה חסרה עין אחת.