משהו גמור
וכמה שאני רוצה
לקפוץ ראש ישר למדרכה
מהבניין הכי גבוה בעיר
וגם לא אכפת שכולם יבהו
ויבוזו
ויקראו למשטרה
בזמן שאני מייבבת
מכאב ישן שמכה בי כל פעם מחדש.
וכמה שאשמח
אם תביאו לי חבילות כדורים חזקים
אולי קלונקס 15 מג
שמונים פעמים בעשר דקות.
וכמה שארצה
שתקנו לי חבל מאיקאה
הרי כולם יודעים,
שמה שכחול ושקט
הוא מוות בתליה.
וכמה שאני רוצה,
אם רק היה לי אומץ.
תגובות (7)
הלוואי. וזה כתוב יפה.
הלוואי שלא
כלומר, לא הלוואי שיהיה לך אומץ, אלא שלי יהיה.
עדיף שיהיה לכם את האומץ לחיות- מאשר את האומץ למות
אני ממיחה שאתה צודק
מניחה*
שמה שכחול ויפה הוא מוות בתליה, הייתה השורה היחידה שהייתי קוראת לה אומנות בשיר הזה. השאר ברמה די נמוכה