מנקודת המבט שלי | פרק 4 : זה לא אני .

התחלתי לפסוע בכיתה , בין שורות השולחנות המאיימים . התלמידים הביטו בי בזלזול , שוקעים בשיער הזהוב שלי . אני יכולה להתערב שחצי מהם , אפילו שלוש רבעים מהם , תוהים על מוצאי ועל גוון עורי ושיערי . ילדה בהירה לגמרי , כמעט ועל קו החיוורת , הביטה בי בנוקשות . בזלזול פוגע ומעליב , זה הרגיש ממש כאילו ירקה עלי מול כולם .
עכשיו שמתי לב שאני היחידה שלובשת בגדים רגילים , ולא את התלבושת האחידה : חצאית ירוקה , חולצה אדומה מצמר , גרביונים לבנים ונעליים שחורות ללא עקבים . בטח נורא חם שם מתחת לצמר ולגרביונים העבים והמכוערים .
חזרתי לילדה , שמבטה הנוקב לא מש ממני . התפתתי להכות אותה , או סתם לירוק עלייה , אבל לא היה לי האומץ . בכל זאת , אני הילדה החדשה והמוזרה .
התיישבתי בשולחן , ריק לגמרי , כיסא אפור-שחור מתנדנד מונח מתחתיו . זרקתי את התיק שלי בנונשלטיות ונדחקתי פנימה , המורה מחכה לסיום הפעולה ומתחילה לדבר .

כל השיעור המורה דיברה על אבולוצית הציפור , מוטת הכנפיים שלה וכל מיני .. את כל זה כבר ידעתי , ממחקר עצמי שערכתי . בערך , כי בהיותי באינדהו , בכפר שלי , לא למדנו יותר מדי . כל החיות האלו כבר שהו לצידנו , וידענו עליהם כמעט והכל מגיל צעיר .
קמתי , לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה , בעודי שולפת את המפה של התיכון .
כבר וכמעט שחכתי מאריק , עד שהרגשתי טפיחה על הכתף שלי . הסתובבתי נטולת מחשבות , כמו אינסטינקט . אריק הביט בי בחיוך העליז שלו , ולידו עמד שכפול שלו . הבטתי בתאומים הזהים פעורת פה . לעזאזל , חשבתי , הם דומים ! הרמתי את ראשי וסקרתי אותם שוב ושוב . הם היו זהים לגמרי .
" מי מפה הוא אריק ?" שאלתי אותם , המילים כמעט ונעתקות מפי . שניהם לבשו תלבושת אחידה של הבנים : חולצה מכופתרת תכולה-לבנה , מכנסי בד אפורים , מעיל אריג גדול שחור ונעליים שחורות נטולות חיים וצבע . בלתי היה אפשרי להביט בינהם ללא לתהות מי הוא מי , אבל אני חיפשתי רק את אריק , כי לא ידעתי מיהו השני . שניהם חייכו , מגחכים ומשתנקים . כאילו זאת ממש בדיחה .
אחד מהם הרים את ידו , " אני ליאם .. " גיחך קצת והרים את מפרק ידו , מקפל את המעיל עד למרפקו וחושף צלקת מאמת ידו עד האצבעות . " וזה הדרך להבדיל ביננינו . " קרא והצביע על הצלקת בעודו כמעט ופורץ בבכי מרוב ה- " בדיחה " שלכאורה אמרתי .
אה , אמרתי לעצמי , שני בדחנים עליזים . מצויין .
" אוקיי , היי , ואם תסלחו נא לי , אני מאחרת לשיעור אזרחות . " השבתי להם והתחלתי ללכת במסדרון . כעסתי על כך שלא סיפר לי , עם כבר .
אבל על מה אני כועסת ? שאלתי את עצמי , אני איני מכירה את הילד בכלל . למה לו לספר לי ? אבל בכל זאת טיפת כעס עיקצצה בליבי ואיימה להתפשט בכל גופי . אני מניחה שהכעס שלי לא הגיוני , אבל אין ביכולתי למנוע אותו , אלו רגשותי . על זה אין לי שום טיפת שליטה , אולי בקלה שבקלים . שאפתי קצת אוויר כשעברתי ליד החלון הרחב שהיה נעוץ בקיר כל כמה מטרים בודדים . הוא היה שינוי לנוף הקר והסנובי ששוטט בתיכון . שיפשפתי את עייני , כנראה מהעייפות שעמדה אותי כרגע , אולי זה בגלל השיעור המשעמם . אולי , הרגעתי את מחשבותי ונכנסתי לכיתה .

סיכמתי עם עצמי , הילדה החיוורת פשוט עוקבת אחרי ! זה הכעיס אותי במידה כלשהיא וגרם לי לצאת מהכיתה בצעדים עצבניים . הילדה הזו סיכלה כל רעיון שלי , כל מחשבה ששיתפתי בה את הכיתה והשפילה אותי ללא סוף , בטענה שאני " לא מבינה כלום " . המילה היחידה שנתקעה בראשי כדי לתאר אותה היא 'גזענות' . טוב , אולי גם ' סנוביות' .
יצאתי מהתיכון במידה מסוימת של עצבים ושלפתי מהתיק שלי פחיות צבע בהירות . הלכתי מאחורי הגדר שמקיפה את כל החצר , שמתחתיה עומד קיר לבנים אדום , מקיף סמטאה לבנה ופונה לרחוב . ניערתי את הפחית הלבנה והחלתי לצייר את פניה של הילדה . הנחתי שהיא מקובלת כך שאף אחד לא יחשוד בי בציור הפוגעני שאני הולכת לצייר . טוב , הציור עצמו הוא דיוקן עצמי שלה , אבל הכיתוב שאני הולכת להוסיף לו קצת .. אני מניחה שקצת פוגעני . אבל אי אפשר לומר שזה לא מגיע לה , זה ממש כאילו היא מזמינה את זה . בצורת ההליכה שלה , בצורת הדיבור שלה ובצורה שלה בכללי !
העברתי את תווי הפנים שלה על הקיר , לאחר מכן את צורת עייניה המלוכסנות וסיימתי עם לבן . לקחתי שחור והתחלתי לצייר את שיערה הגלי , שמידת חום בהיר עובר בפסים לא ישרים , כמעט כמו גוונים . הכל בפסים פסים . מהשורש על קצה השיערה , שמתפצלת לכיוונים שונים , מאחורי צווארה וקצת נח על כתפה . קול הריסוס נשמע במעומעם , וסיימתי לצייר את גבותיה המזוייפות , הן היו כ'כ ישרות שהיה ברור שהיא תלשה . מזוייפת . הנחתי את הפחיות בצד ועברתי לעייניה החומות-צהובות . קווים צהובים עדינים חותכים את החום ששרר שם , באויינות ואכזריות – ממש כמוה . הנחתי ליידי לצייר הכל , לסרטט ולהעביר את המציאות אל הרסס בצבעים השונים .
הוספתי בכתב קשה וברור , את המילים שחשבתי עלייה . זה הולך להיות מעניין .
" שיט !"