בחצר הגינה מימין לגבינה (תימן!)
"תברחי!" צעקתי לאשתי הנערה, ענתה לי "אל תדאג חמודי באה במהרה" כשהיא אמרה את מילותיה אלה נרצחה בפתאומיות על-די השירותים הרזרבים עם העגיל השמיני של נפוליאון והקמט בצוואר. "רק רגע שנייה דקה אחת!" אמרתי וקרבתי לילדה הקטנה והשמנה עם הסוכריה מכוכב צדק עם הקמט בצוואר. "שנייה נוספת" צעקתי ונפלתי לתוך הניאגרה שהייתה ממש בוצית וחומה עם הקמט בצוואר! (סימון חתיך!) ואז אצתי רצתי ונפלתי בכיתי והנהנתי ו"אמא! אמא!" צעקתי ונזכרתי, אמא בבית המשוגעים לחוליע נפש דקגה 7 ללא קמטים באוזן, רק בצוואר.
_
אי שם היה מקום פנואוי אי שם היה מקום פנואוי הוא אמר "לך לעזאזל!" והואאאאאאא והואא לא הלך . . . והוא לא הלך
–
"הארי!" צעקה הרמיוני ודרכה על הוויזלי המנומש מכוכב תשע עם חמישים אלף ותשע שמונים וחמש שלוש שבע שוב שבע הרבה שבע כוויה דרגה שלוש
–
ויאמר אמן: אמן סלע אבן נקודה ספוטי אל תברח!
תגובות (0)