אינני

אתה קורא לי . וקורא לי שוב ,
לא מרפה ולא הולך לשומקום .
מבקש להעיר אותי מתוך שנתי בחורף לילה קר מכורבלת בשמיכת טלאים שארגתי לי במו שקרייך ,
השמיכה מלאה – חורים ,
הקור חדר אל עצמותיי
וקפאו לי אצבעות רגליי .

ולא נישאר לי עבורך דבר , לא להביע תודה או איזה מילה טובה על שמיכה חסרת תועלת לומר – סליחה ,
שלא איחלתי לשליח שהופיע על מפתן דלתי , בידו ערימה של חרטוטים .
ארוזים , עטופים היטב ,
בעטיפת נייר צבעונית ומהודרת ,
קשור בפפיון גדול – מסרט .
לא ציפיתי – להתאכזב .
כי בעודי , מכה חטא על עורמה .
זה שוב אתה …
אתה שקורא לי
ואני פשוט ,
פשוט אינני .