איך הייתי כל כך טיפשה-פרק38

מכירים ת'הרגשה הזאת ששחכתם משהו,אבל אתם לא יודעים מה?ככה הרגשתי….ושמסתירים ממני משהו,זה מוזר לא(?)
יצאתי מהבית ספר עם כמה חברות
"אז מה את לובשת?"שאלה עמית שתקעה את מחשבותיי
"לאן?"שאלתי ומנסה לתאפס
"לנשף,קרה משהו?"שאלה אותי ונעצרה
"כלום,אממ..אני לובשת שמלה ארוכה עים שיפון בצבע אפרסק כזה,ויש לו גם ככפות תואמות,משהו ממש יפה והתאמתי גם נעליים" אמרתי וחייכתי
ואיתך?"הוספתי
"אני לובשת שימלה אדומה קצרה אבל לא ממש,יש לה תכרה ממ נים שחורות ואני יעשה תסרוקת חמודה" אמרה וחייכה
"מה איתך והבנים?" שאלה טלי..
סיפרתי להם הכל,לא ממש הכל,לא סיפרתי להם שכל פעם ששי עובר לידי פרפרים מתרוצצים בבטן ולא סיפרתי להם שכל הזמן ששי מחייך אליי עם החיוך המהמם שלו אני נמסה!!
"ואו"אמרה עמית
"ואוו גדול" השיבה ירדן
"אז מה את רוצה לעשות?"שאלה טלי
"לא יודעת"אמרתי
הלכתי לביתי ונפרדתי מהם לשלום
"שאלום"אמרתי טיפה בעצב
"מה קורה?"שאלה אמא כשתיגנה את השנצלים
"בסד" אמרתי
"איך עבר עלייך היום"שאלה עם החקירות האימהיות שלה
"בסדר"השבתי
"אין לך מילה אחרת מ-בסדר?"שאלה אותי והגישה לי את הצלחת
"טוב,היה מעניין,מרתק..בחיים שלי לא הרגשתי ככה,ממש נהנתי היום"אמרתי בזילזול ולקחתי ביס מהצלחת
"מרוצה?"שאלתי
"כן"אמרה ונישקה את המצח שלי
סיימתי לאכול ועליתי לחדר,נכנסתי לפייסבוק-יש,הילה מחוברת!!שלחתי לה 'היי,לאן נעלמת לי היום' ואחרי שנייה התנתקה..מוזר!
היא מתחננת משהו,אוי לא,זאת הילה וכפי שהספקתם להכיר אותה עדיף שלא תעצבנו אותה,אי פעם!!
הייתי טיפה בפייסבוק,בסקייפ,בנייד,ירדתי לגינה,קראתי ספר,וכל זה בחצי שעה!!הזמן לא עובר!!
"אמא,אני משועממת"אמרתי לה
"תנקי אז את הבית" אמרה לי והושיטה לי סמרטוט
"לא עד כדי כך"אמרתי והחזרתי לה את הסמרטוט,והיא רק גיחחה
"טוב"אמרה והמשיכה לצחוק לעצמה והלכה
"אוופ" מילמלתי לעצמי
"אלינור" שמעתי את יואב קורא לי,הסתובבתי וראיתי אותו מחזיק בידו פאזל אויש איזה חמוד
"תרכיבי איתי"אמר לי
"בסדר"אי אפשר לסרב לילד חמוד כזה
פיזרנו את הפאזל באמצע הסלון…
"כמה חתיכות יש פה?" אמרתי ולקחתי את הקופסא
"מהההה 1000 חתיכות,מי מת??" צעקתי
"נו,די להתעצבן תרכיבי איתי"אמר יואב ונתן לי כמה חתיכות,היום הזה לא יגמר לעולם!!
בזמן שאני מרכיבה ת'פאזל אני רואה את יואב רואה טלוויזיה
"יואב!"קראתי לו
"מה"אמר ורץ אליי,סימנתי לו לשבת והוא ישב,המשכנו להרכיב בעצם…זרקנו אחד על השני חתיכות של פאזל,אוי הוא כזה חמוד….לפעמים!!
אמא נכנסה לסלון מופתעת
"תרימו את הפאזל הזה מייד" צעקה
"אבל.."אמר יואב
"בלי שום אבל,וממך!הופתעתי"אמרה אמא והצביעה עליי
"את מזכירה לי את המורה שלי"לחשתי לעצמי
"מה אמרת?"שאלה אותי והתקרבה
"היא אמרה שאת מזכירה לה את המורה שלה"אמר יואב
מה אמרתי לכם *לפעמים*הוא חמוד *לפעמים*
אמא צחקה,כולנו צחקנו חחחח:)לפעמים הימים משתפרים לאט לאט,רק סבלנות!!המשפט שסבא שלי ז'ל תמיד היה אומר..
"טוב תאספו את הפאזל"אמרה אמא
השעה הייתה 20:31 ואף לא הודעה/שיחה מאף אחד!! התקשרתי מלא פעמים שכבר לא ספרתי והם ברוב חוצפתם לא עונים לי..
עליתי לחדר שלי ובדרך במדרגות גם ליאור וגם תומר דוחפים אותי,כמעט התגלגלתי
"מטורפיםם"צעקתי להם,אף אחד לא שומע אותי "אחלה של יום"
עליתי לחדר והתיישבתי מול המחשב,קוראת סטטוסים,רן היה מחובר…והדילמה,לשלוח לו 'תגיד איפה היית כל היום,דאגתי לך,מה יש לך?' או שפשוט להתעלם…אויש המחשבה הזאת שגעה אותי
הגעתי למסקנה ש..