אהובתי הקדושה

רגליה התלפפו סביבי באחיזת תמנון, ולי לא היה אוויר, אבל הייתי מאושר. היא הייתה גדולה ממני בכל מובן, ואפילו הציצי שלה היה יותר גדול משלי. התחת שלה היה ענקי, ויכולתי להכניס לשם את כל הראש. זה עבד יופי על חוש הריח שלי כשהיא הפגיזה, ניחוח של אפרסקים. נתנה לי סיגריה אחרי סיגריה, ואמרה לי – אלו הסיגריות שלי, אבל אתה תעשן. היא גלגלה אותן בעצמה עם שיער הערווה שלה בתוך הנייר המגולגל. מ-כל שאיפה הרגשתי שהמוח שלי עולה למרומים וכמעט משתגע משיכרון חושים, והיא נשכה אותי בצוואר והקיזה את דמי. אבוד הייתי, טועה, בין משעולי גופה. מחפש סימן דרך לתשוקה ולפורקן שלא בא על סיפוקו לעולם. אורגזמה שמיימית במוח כשהיא הייתה מניחה את כפות רגליה בחיקי, והייתי מעסה אותן. זו הייתה האישה שהפכה את לבי לפורפרה 24/7 בזקפה תמידית קבועה. רק תאמרי לי, אהובתי הקדושה, שלא ייגמר לעולם, כי אין אני בלעדייך. משפשפת את פנייה על פניי, ואני רטוב מתשוקה וחושיי מסתחררים. אבוד נעול בתוך עיניה הכה עמוקות, אוקיינוסים על אוקיינוסים שלמים ללא תחתיות. וברק חוצה את גולגלתי כשהיא מתיישבת על פניי כמו על כס מלכות. אני נותן כל מה שיש לי למרכז תאוותה, מקור תשוקתה, הרך הענוג שלה, להרוות אותה ולרווח את נפשה. וכל אנחת רווחה שלה, מרטיבה את עיניי מהתרגשות, ולבי הופך לספוג מלא אהבה מוחלטת, כשאני במקומי הטבעי, סגור בין רגליה, ומבטא את הערצתי המוחלטת הקדושה הטוטאלית שאין אחרת מלבדה בכל עולמי הצר והכנוע. מגלחת את ראשי כדי שייקל עליה להצמיד אותו לבין רגליה. מגלחת את גבותיי ושיער ערוותי, כדי לראותי חשוף ושקוף בפניה. זה מקומי הטבעי, לישון למרגלות כפות רגליה, ולהסניף את הריח המשכר. לשפשף את כפות רגליה על עיניי לפני שנתי, ולחייך חיוך גדול של הכרת תודה וסיפוק נפשי. וכשאני בא אליה על ברכיי, היא מאכילה אותי מגופה, וזה טעם לחם האלים שירד ממרומים. הילת מלאכים יורדת עלינו כשאנחנו מחוברים בנתינה והזדקקות. בהרמוניה של איברי גוף אחד, הרי אני תלוי בה לקיומי. וזה כה נכון, וכה מובן, וכה ממשי ומרווה, ואין אחרת ולא יכול להיות. אהובתי הגדולה שמרווה אותי מחלב החיים של נשיותה המזוקקת, הטהורה כמו מים חיים על גופי ובתוך נפשי, ומחייה את לבי, וגורמת לי לנוח בגן-העדן של קיומה המוחלט, הנורא.