סיפורי פנימייה- עונה 2 *פרק 7*

מנקודת המבט של אוהד:
אתמול באירוע הבנתי אחת ולתמיד שנוי אוהבת אותי. למרות כל מה שעשינו למרות כל מה שעברנו.
הבעיה היחידה והשאלה היחידה עכשיו זה איך אני משיג אותה שוב?
לפני הצבא אני, שון,נדב ושליו שכרנו דירה בתל אביב אל בגלל שנדב ושליו משרתים ביחד ואני ושון ביחד זה עשה קצת חור בחברות.
~שיחת טלפון~
אני:" מה אחי איפה אתה?"
נדב:" בדרך לתל אביב אתה גם בדרך נכון?"
אני:" כן.. מה עם שליו לא בא המניאק?"
נדב:" קיבל להשאר השבת על זה שהוא התחיל עם המפקדת"
אני: מטומטם הוא נשבע לך"
נדב:" הולכים היום למועדון נכון?"
שון: "ברור מה נראלך יזין"
נדב:" טוב, יאאלה נדבר אחים שלי"
אני:" יאאלה ביי"
ניתקנו את השיחה והמשכנו בנסיעה, שון נוהג ואני שוכב לי בכיסאות מאחורה, אוהב תסטלבט.
"מה איתך ועם רותם?" שאלתי
"תהיה בטוח שלא כמוך וכמו נוי" אמר
"בטוח.." אמרתי "ראיתי אותה אתמול באירוע"
"מה היא עשתה שמה?"
"מסתבר שהיא ורותם ממלצרות שמה" אמרתי
"וואוו בטח הרבה התחילו איתם, יש הרבה את מי לפוצץ" אמר הוא לא סובל שמתחילים עם חברה שלו, הוא מסוגל לפוצץ את אותו אחד.
"נו אז דיברתם?" שאל אותי
"כן, איזה אחת התחילה איתי אז יצאנו החוצה כדי לדבר, ונוי עמדה מאחורי עמוד כזה ושמעה הכל, מה זה לא סימן?" שאלתי
"סימן שהיא אוהבת אותך… אחרי הכל" אמר
אחרי שעתיים נסיעה הגענו לתל אביב ולבית שלנו, פתחנו את הדלת וראינו את נדב ועשינו חיבוק אחים כזה… ובצדק הרבה זמן לא התראנו.

מנקודת המבט של נוי:
"נוי, היום הולכים אני ואת למועדון בתל אביב עם ניתאי,גל ונאור." אמרה רותם
"תל אביב?!" שאלתי
"כן, תל אביב" חיכתה אותי ואני צחקתי
"שון לא יכעס?" שאלתי
"שון בצבא, וחוץ מזה על מה הוא יכעס על זה שאני יוצאת למועדון?" שאלה
"לא יודעת.. על זה שאת יוצאת עם בנים" אמרתי
"לא נראה לי.. עם כמה שהוא קנאי הוא יבין.. וחוץ מזה איך הוא ידע?!"
"אז סגור הולכים" אמרתי
"מה לאן הולכים?" שאלה אורין
"סתם למועדון בתל אביב" אמרה רותם
"יא, אפשר גם לבוא?" שאלה
"את קטנה לא?" שאלתי
"אני ילך לחברות שלי.." אמרה
"איזה חברות?" התפרצה רותם
"חברות מהפנימייה, יובל,אלין אופק.. הם גרות שמה" אמרה
"אז בסדר תבואי" אמרה רותם
"רותם אולי נצא עכשיו וגם נספיק לעשות שופינג" אמרתי
"רוצה?" שאלה
"כן!!" אמרתי
"טוב אורין תלכי להתארגן" אמרה רותם ועלינו כל אחת לחדר שלה והתארגנה.
שמתי מכנס קצר שחור וחולצת בטן בצבע ורוד, עשיתי מחליק והתאפרתי קצת.. בכל זאת תל אביב(;
אחרי שעה ככה היינו מוכנות.
"מייק, תגיד לאבא שלי שאנחנו בתל אביב" אמרתי שנכנסתי לחדר שלו ושל שיראל.
"סבבה, תהנו" חייך.
"תודה" חייכתי אליו ויצאנו מהבית.
עלינו על המכונית, רותם נהגה ואורין ישבה במושב הקדמי כי אני אוהבת לשכב במושבים מאחורה.
התחלנו לנסוע,לצחוק לדבר לשיר, אני אוהבת אותם הם כמו אחיות שלי.
התקשרתי לגל להגיד לו שאנחנו יצאנו כבר לתל אביב, ונחכה להם בערב ליד המועדון הזה.
"לקחת בגדים להחלפה נכון?" שאלתי
"כן.. אבל איפה נישן בערב?" שאלה רותם
"נאור אמר שיש להם דירה שכורה בתל אביב.. מה את דואגת" אמרתי
"אה סבבה, מה הכתובת?"
"____" אמרתי לה את הכתובת (אני לא מכירה רחובות בתל אביב חחח ^-^ )
"מה איך נכנס? הם בטח יבואו מאחור" אמרה רותם הדאגנית הזאת
"הם משאירים תמיד מפתח בארון חשמל של הבניין"
"חכמים" אמרה אורין ואנחנו צחקנו
אחרי שעתיים בערך, או יותר עם הנסיעה של רותם, הגענו לתל אביב עצרנו ליד רחוב דיזינגוף לשופינג קטן… או ארוך.. ולפני זה עצרנו לאורין אצל חברות שלה.
התחלנו להסתובב בחנויות וכמעט בכל חנות בנים התחילו איתנו אבל אני יודעת לנפנף.
השעה הייתה כבר שבע וחצי אני ורותם היינו מפוצצות בשקיות בידיים.
~צלצול פלאפון~
אני:"הלו?"
נאור:"איפה אתן? אנחנו כבר בדירה אתן באות?"
אני:"כן אנחנו באות"
נאור:"יאאלה מחכים לכם"
ניתקתי את השיחה ואני ורותם נסענו לבית שלהם.
דפקנו על הדלת וגל פתח לי, וואי כמה זמן לא ראיתי אותו.
"חתיכי!!! התגעגעתי!!!" אמרתי וחיבקתי אותו
אני ורותם נכנסנו לבפנים וראיתי את ניתאי יושב על הספה והוא קם להגיד לי שלום, אני וניתאי לא ממש היינו בקשר מאז הפרידה, אבל זה הזדמנות לשפר את הקשר.
"היי" חייכתי וחיבקתי אותו
"יפה כמו תמיד" אמר ואני הסמקתי כמו עגבניה.
נאור גם בא ואמר לנו שלום, ישבנו על הספה ודיברנו.
"טוב עם לא תלכו להתארגן עכשיו אנחנו נגיע מחר למועדון" צחק גל
"צודק.. יאאלה רותם בואי" צחקתי
אני נכנסתי להתקלח ואחרי רותם, יבשתי את השיער והתלבשתי, שמלה סטרפלז שחורה, נעלי עקב לבנות והתאפרתי קצת. אני ורותם נראנו מהממם!!!
"יאאלה יצאנו?" שאלתי
"כן" אמרו הבנים ויצאנו, עלינו באוטו של נאור אני,רותם ונאור מאחורה וניתאי וגל מקדימה.
הגענו למועדון והיה רעש, צפוף לא היה מקום לנשום!!!
"תשבו פה אנחנו נלך להביא שתיה" אמרה רותם ואני והיא התקדמנו לעבר הבר.
אני ישבתי על אחת מהכיסאות ורותם גם, חיכינו שהברמן יתפנה פתאום התיישבו לידנו בנים הורסים הורסים אני אומרת לכם!!!
"אז מה אתם פה לבד?" שאל אחד מהם, הסתובבתי לכיוונו ורק תנחשו את מי ראיתי…