סיפורי ערפדים. 1פרק ד לרוץ!!!

לרוץ!!!
12:35 בית החולים רובינסון בלילה.
בלום הגיעה המומה לבית החולים אחרי מה שראתה מה קרה בבית של בראון, היא התקדמה לחדר שלו בבית החולים עד שאחת האחיות עצרה אותה.
שלום לך אנחנו לא מקבלים אורחים בשעות אלה של הלילה.
לא תקשיבי זה ממש חשוב.ענתה לה בלום.
אה אני מבינה.ענתה האחות.
תודה רבה.
אבל חבל שלא אכפת לי!.ענתה האחות בלא מעט רוע.
האחות הזו הייתה נראית מוזר היה לה את אותה תחושת קור בפנים כמו שהיו לערפדים בבית של בראון. היה לה שיער סגול יפה כזה למרות שהיה אסוף,העיניים שלה היו אפורות בהירות,היו לה משקפיים עגולות שחורות, ובגדי אחות לא היה אף אחד בבית החולים, הכל היה שקט.
סליחה חמודה אבל אני ממילא צריכה ללכת.הסבירה האחות בחיוך מאולץ.
אני חייבת להיכנס! זה עניין של חיים או מוות.הסבירה לום בדרמטיות.
תבואי מחר! ענתה לה האחות באותה קרירות כמו מקודם.
הפנים שלה נהיו קרות וחודרות ואז הבעת הפנים שלה ישר השתנתה. היא אמרה שהיא מצטערת והיא צריכה ללכת היא התחילה לפרום את הכפתורים בשמלה שלה פיזרה את שערה הסגול והארוך היא הורידה את המשקפיים והוציאה מהתיק שרשרת מכסף כמו של הערפדים שראתה אבל עם סמל של כוכב כמו של emo ואז בלום התחילה לחשוד שהיא באמת ערפדית בלום לא ידעה מה לעשות ואז העמידה פני מעולפת.
ילדה? ילדה! מה קרה לה? אמרה האחות….כאילו שאני צריכה עוד צרות!
היא הלכה להביא כוס מים ובזמן הזה בלום קמה ורצה לחדר של בראון היא נכנסה לחדר, וראתה את בראון קשור למיטה בחבל ודבק קושר את פיו הוא הסתכל אליה בעיניים לחוצות ומפוחדות.
מה קרה לך? שאלה בלום, בזמן שהיא מחפשת משהו שיכול לחתוך את החבל היא הורידה את הדבק מהפה שלו והוא אמר:
בתיק שלי יש סכין!
בלום הסתכלה עליו במבט מבוהל
מה? מאז שהתחיל כל סיפור הערפדים אני עם סכין!רגע למה באת לפה? זה אומר שאת מאמינה לי?!
זה לא הזמן לדיבורים בלום הוציאה את הסכין והחלה לחתוך את החבל מרוב הלחץ היא חתכה את בראון!
אההה! תיזהרי!
מי קשר אותך?שאלה בלום בלחץ.
אני!מי נראה לך?ה"אחות".
למה היא עשתה את זה?
לא יודע…כי היא ערפדית אולי!!!!!!!!!!!!!!!!
מה יש לערפדים נגדך?שאלה בלום.
אני חושב שהם יודעים שאני יודע דברים שעדיף לי לא לדעת כי אני לא אמור לדעת אותם!
מה?יותר מדי מסובך….
לא זה פשוט….
ששששששש, קטעה אותו בלום אני שומעת צעדים..
בראון חטף את התיק שלו והם יצאו דרך חלון החדר. והחלו לרוץ לעבר האופניים של בראון עלה כבר!! בלום צעקה. הם עלו על האופניים ובלום החזיקה את בראון אף פעם לא היינו כל כך קרובים חשב בראון. הוא המשיך לדווש אבל מישהו עצר את הגלגל והפיל אום על האדמה, זה היה מישהו אחר לא הערפדים ולא הערפדית החדשה זה היה בחור גבוה עם שיער לבן ארוך ויפה הוא לבש מכנס אפור חולצה לבנה ווסט אפור והייתה לו גם שרשרת בצורת שיקוי הסמכות שלו והיופי שלו שקעו בבלום היו לו עיניים בצבע דבש והוא שידר קור אך באותו זמן חייך חיוך מתוק.
תנו לי להציג את עצמי אני רנדון.הוא השתחווה בפניהים.
ולפני שנתרגש יותר מידי בואו נגמור איתכם.הגיעה פתאום הערפדית עם השיער הסגול
זוהי סו נא סלחו לי על גסות הרוח שלה.הסביר לנו הבחור שכנראה גם הוא ערפד…
בראון ובלום ישבו על האדמה מבועתים ממה שהם רואים הם לא ידעו מה לעשות.
או על תדאגו יש לכם 45 שניות לברוח, עם נתפוס אתכם תהיה לנו ארוחת ערב עם לא נמצא אתכם בפעם אחרת!. נו זוזו ילדים 45..44..43. אמרה להם הערפדית.
בלום ובראון הסתכלו אחד על השנייה ובלי לחשוב פעמיים החלו לרוץ….הם רצו והגיעו לבית הספר שלהם בית ספר לנובו הערפדים כבר החלו לרדוף אחריהם הם הגיעו לשער והתחילו לתפס הערפדים הגיעו תוך שנייה אחריהם. ובראון ובלום מתנשפים.
נצחנו ממש מפתיע כבר אמרתם מילים אחרונות ?שאלה הערפדית.
היהי רנדון ציחקק.
הם היו ליד המזרקה ואז ניזכר בראון שמים מחלישים ערפדים הוא לחש לבלום:
ב3 אנחנו קופצים למזרקה אוקי?
אמרת משהו ילד? אני אוהב אותך או משהו כזה? שאלה הערפדית.
על מה אתה מדבר? שאלה בלום את בראון.
מים! מים מחלישים אותם!בספירה שלי 1…2…3!!!!!!!!
ושניהם קפצו למזרקה ולא יצאו!