סיפורי ערס זוהר ואבי פרק 31

פרק 31 
הרגשתי מין זרם בנשיקה. 
הרגשתי בגופי צמרמורת של חום. 
כשנזכרתי בשי, מיד התרחקתי. 
״למה ?״ אבי שאל והתקרב אליי עוד יותר. 
״שי…״ מלמלתי והרחקתי אותו מימני. 
״ומאי..״ הוספתי אחרי כמה שניות.
״זה לא מעניין אותי״ הוא אמר ותפס בידי חולשות. ״את יודעת שאני יכול להשיג אותך בכל מחיר״ הוא אמר וריפרף את שפתיו בשפתי. 
״גם אם זה לוותר אל החבר הכי טוב שלך ?״ שאלתי בהרמת גבות. אבל הוא שתק. 
״בבקשה תרד מימני, מזה לא באלי להתחיל שוב פעם״ אמרתי ובאתי ללכת. 
״החבר הכי טוב שלי יבין״ הוא אמר והצמיד אותי שוב אליו. 
״החבר הכי טוב שלך לא יבין !״ אמרתי לו. 
זה שי. שי, אחי התאום, שנראה כופי כמוני, ערס אבל ביישן. 
שנראלי מאוהב בחברה הכי טובה שלי. 
״אז תעשי לו אותו דבר אם החברה הכי טובה שלך !״ הוא אמר. 
״אין סיכוי !״ אמרתי בעצבים. ״מורן אוהבת אותו הוא אוהב אותה.. אי אפשר לעצור אהבה״ 
״זה אותו דבר… אז כמו שאת מבינה את אחיך, אז שיבין גם אותך !״ 
״אבי, אני מאחרת לשיעור״ אמרתי. 
״הינה אתה !״ שמעתי קול מאחורי. 
שוב פעם מאי. באה ברגעים שהיא הכי לא צריכה להיות בהם. 
״לא אמרת שאת מאחרת לשיעור ?״ מאי שאלה אותי והצביעה אליי. 
״מאי, תירגעי״ אבי ניסה להרגיע אותה. 
״אני רגוע יפה שלי״ היא ענתה לו ונישקה אותו. 
תבינו, לא אכפת לי שתנשק אותו כמה שבא לה, אבל לא מול הפרצוף שלי. 
כתגובה, גילגלתי את עיניי והמשכתי לכיתה.
הוא כנראה התמכר לנשיקה, שלא התנתק מימנה בכלל. 
אז הכל היה משחק… כל משחקי המילים. 
הכל הכל. 
הלוואי וכל זה היה חלום. 
שאני ואבי עדיין ידידים טובים. 
ולא היה בכלל ריב בין אבי לשי
שלא קרה ביני לבין אבי שום אהבה ושום בטיח. 
או אם הייתי יכולה, הייתי יכולה לעשות כאילו אנחנו בכלל לא מכירים. 
שמעתי עוד צעדים מאחורי… פתאום החליטו לחזור לכיתה, הא ? 
פתחתי את הדלת והמורה הסתכלה אלי. 
״למה התעקבת כל כך ?״ המורה שאלה אותי. 
״מצאתי את השניים בחוץ אז הבאתי אותם״ אמרתי, הנחתי את הדפים בשולחנה והתיישבתי במקומי. 
״כן, מאי ואבי, למה לא הגעתם לשתי השיעורים ?״ המורה שאלה אותם. 
נו… מה יש לכם לענות. 
״קרה משהו, לא הגענו״ הוא אמר.
'בגלל זה הרחקתי אותו ממך. 
לא באלי שהוא ישחק בך' שי שלח לי. 
'אני יודעת… אני מאמינה לך' הקלדתי והסתכלתי אליו. 
הוא הנהן, וחזרנו להסתכל על המורה.
״חכו איתי אחרי השיעור… ומאי, שימי על עצמך מעיל״ היא אמרה להם וחזרה ללוח. 
כולם צחקו על מה שהמורה אמרה למאי, כולל אבי. 
מאי הסמיקה והתיישבה במקומה… 
אבי הלך והתיישב גם הוא… 
המורה המשיכה לנהל את השיעור, וגם חילקה לנו את הדפים. 
״תנו להוריכם את הדף שיחתמו. 
זה דף לטיול״ המורה אמרה. 
בימינו, מי צריך אישור מההורים ?!
לארגן תיק, בתוך תיק, לחתום חתימה מזוייפת והכל מסודר ;)
היא חילקה לנו עוד דפים, הדפים שהדפסתי, 
זה היה דפי עבודה. 
8 דפי עבודה לעדות לעכשיו. 
הסתכלתי עלייה בהרמת גבות. 
זאתי המורה שאני חולה עלייה. מתה עלייה פשוט. 
״אה… כמובן שמי שלא יסיים.. יעשה את זה עד יום רביעי״ היא הוסיפה. אמרתי שאני חולה עלייה ?
חייכתי ועזבתי את הדפים בצד. 
״זוהר, למה את לא עושה ?״ המורה שאלה. 
״אמרת עד יום רביעי, לא ?״ שאלתי בחיוך. 
״תחמנית,״ היא מלמלה. כולם צחקקו. 
*
הבית ספר נגמר, ויצאתי אם שי הביתה. 
אבל אני בדרך! הביתה חתכתי לבית של מורן. 
״ואו, לאיפה ?״ שי שאל ועצר אותי. 
״למורן,״ עניתי. 
״מסרי לה ד״ש״ הוא אמר וחייך בשנייה שהוא שמה את שמה. 
״יחתיכת מאוהב״ מלמלתי. 
״יאללה עופי עופי״ הוא אמר וצחק. 
צחקתי גם והלכתי למורן. 
״זוהר, נגמר בית הספר ?״ אמא של מורן שאלה. 
״כן, לפני כמה דקות…״ עניתי וחייכתי ״מורן נמצאת ?״ 
״כן, למעלה״ היא ענתה ופיהקה. 
״מצטערת אם הערתי אותך !״ אמרתי רגע לפני שעליתי. 
״אם זו את, אז זה לא חשוב״ היא חייכה וקרצה לי. 
חייכתי ועליתי לחדר של מורן.
פתחתי את הדלת וראיתי אותה במיטה, כשמיליון ממחטות מסביבה.