סיפורי ערסים שחר ואיתי פרק 19 ♥
פרק 19 ~
–בוקר—
"אעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע אתם נורמלים?!!?!?!?" צרחתי ספוגה במים אם אתם שואלים מי אלה אז אלירן עידו אריאל ואיתי "אני יהרוג אותכם" אמרתי והתחלנו לרוץ בכל הבית הם העירו אותי ביום שבת עם דלי מים אחרי כמעט שעה של רדיפות התחלנו מלחמת כריות בלי ששמתי לב כמעט כל השכבות שלנו הצטרפו כנראה הם הזמינו אותם יצאנו החוצה לגינה והמשכנו את המלחמת כריות זה הזמן לנקמה אמרתי לנועה ולעוד כמה חברות שלי למשוך את ארבעתם שיהיו בדיות מתחת למרפסת שלי מילאתי דלי מים ושפכתי אליהם זה היה כל כך מצחיק נשבעת איתי עלה לחדר שלי והרים אותי "מה זה זה???" הוא צעק אני רק צחקתי מרוב צחוק לא יכולתי לדבר "סעמקקק זה נקמה כאילו" הוא אמר כאילו שהוא לא יודע "כן אבל תוריד אותי" צעקתי הוא הוריד אותי ושם ידיים על המותניים שלי ואני על העורף שלו ושנייה לפני שהתנשקנו "פעם אחרונה שאתם מעירים אותי ככה" אמרתי וחייכתי הוא הנהן ונישק אותי הוא השכיב אותי על המיטה כשהוא מעלי ונישק אותי בצוואר הוצאתי קולות הנאה שלא נשלטו בי הוא נשק אותי נשיקות קטנו עד שהגיע לפה והתנשקנו איזה חצי שעה נשמנו רק מהאף התנתקנו הוא נישק אותי בצוואר ושוב הקולות האלה שלא נשלטים בי הוא ליטף אותי בגב והוריד לי את החולצה הורדתי את שלו ואז הוא הוריד המכנס וגם אני ואז עשינו את זה (עם אמצעי מניעה)
== כעבור כמה שעות ==
"אני בשוק שאני לא בתולה" אמרתי בקול חלש "אני בשוק שאת היית הכי טובה שלי" הוא אמר ושם מכנס "אני חושב שאת היית הכי טובה שלי בגלל שאיתך זה מאהבה" הוסיף וחיבק אותי מאחורה "אני אוהבת אותך" "אני אוהב אותך" אמרנו באותו זמן חייכתי הוא האהבה של החיים שלי הוא החיים שלייייי נישקתי אותו נשכבנו במיטה כשהראש שלי על הירך שלו והוא משחק לי בשיער ואנחנו רואים המומינים חולה על זה חולה "את רצינית או שאת צוחקת" הוא שאל מגחך "מה נוו תראה איזה חמוד השמנדוז הזה" אמרתי בקול חמוד "מפגרת" הוא אמר זרקתי אליו כרית וצחקתי "אחח" הוא אמר וזרק אליי גם צחקנו והמשכנו לראות מומינים גם הוא אהב את זה הנתי שהוא האהבה של חיי כמה שאני אוהבת אותו
== כעבור שנה ==
עברה שנה יותר משנה שאנחנו ביחד צוחקים לפעמים רבים אבל חצי שעה אחרי זה משלימים אריאל כבר בן 18 אנחנו בחופש הגדול גם איתי בן 18 אני בת 17 עוד חודש יאייי ירדתי למטה להביא דואר עוד פעם זבל. זבל זבל זבל חשמל זבל מים זבל זב.. רגע מה זה??? "לכבוד אריאל אוחיון אנו נרגשים לספר לך שעברת את המבחנים לסיירת עוד שבועיים מהיום תגיע למבחן האחרון בברכה צה"ל" זה מה שהיה רשום שם עמדו לי דמעות בעיניים אף פעם לא רציתי להגיע לזה אף פעם רגע למה הוא לא סיפר לי על זה חזרתי הביתה ואריאל ירד הוא בא לחבק אותי אבל התרחקתי "מה קרה?" הוא שאל מודאג "הלכתי לקחת דואר היום נחש מה מצאתי.." אמרי עם קול קצת חנוק "למה לא סיפרת לי?" צעקתי עליו הוא היה עם פרצוף מצטער "כי ידעתי שככה תגיבי" הוא אמר והסתכל לכיוון אחר הסתכלתי עליו בפרצוף מאוכזב והלכתי "עוד שבועיים יש לך את המבחן האחרון לסיירת" הסתובתי אליו לפני שעליתי במדרגות לקומה השנייה "אני רוצה שתואי לראות אותי כי אם אני יתקבל יקחו אותי ישר לשם" הוא אמר נאנחתי "אני יבוא" אמרתי והלכתי אליו חיבקתי אותו "אני אוהבת אותך ואם אתה רוצה ללכת אני לא מי שימנע ממך" אמרתי וחייכתי אליו "אני אוהב אותך גמדה" הוא אמר וצחק נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי לחדר קצת מאוכזבת אבל שמחה.. בשביל אחי הגדול :)
תגובות (1)
תמשיכי :)