סיפורי ערסים :) פרק 9

אני ממש מצטערת שלא המשכתי המון זמן פשוט המחשב שלי היה בתיקון.

פרק 9 :

עבר יומיים , הבנתי מאמא של מאי שמאי טסה אליהם , יומיים שאני לא מפסיקה לבכות , יומיים שאני עם הרגשה חרא , יומיים בלי חשק לכלום .. בואו נעצור רגע ותבינו מה אני מרגישה , הילדה הזאת שאתן יודעות הכל אחת על השנייה, הזאתי שהבעיות שלך – זה הבעיות גם שלה .. הילדה היחידה שיכולה לעלות לך חיוך בזמן שחשבת ששום דבר לא יגרום לך לחייך .. הילדה הזאת שתכפה עלייך כמה שהיא יכולה , שתדאג לך יותר מלעצמה , הילדה הזאת שאם נקלעת לריב עם מישו היא ישר תתערב ותבוא להגנתך .. הילדה הזאת , או במילה אחת מ א י .. שהייתה נותת תחיים שלה בשבילי !!אבל אני כמו מפגרת ממקום להעריך אני מתנשקת עם חבר שלה.זבל של חברה אני נישבעת !!! אני שונאת את עצמי על זה .. החלטתי ללכת לאלירן, לא בגלל שאני מתגעגעת אליו או רוצה להיות בחברתו.. ממש לא, אני לא כזה מהר שוכחת את העצבים שהוא הביא לי לפני יומיים. פשוט רציתי שמישהו יבין באמת מה שאני מרגישה .. וגם כי רק הוא יודע. לספר? חחח אפילו לא עבר במחשבה שלי, זה לא משהו שאני אמורה להתגאות בו !! אז שתקתי.. התלבשתי ויצאתי אליו ..
הגעתי לבית שלו , בבית שלו לפני הכניסה מהדלת יש חלון שאפשר לראות מה קורה בסלון,
באתי לדפוק בדלת ואז שמעתי מהחלון ..
" אז רגע כל הזמן הזה שהייתם ביחד הכל היה חארטה ? " שמעתי מישהו אומר,
זה לא היה הקול של אלירן.. אם אני לא טועה זה הקול של אדיר.
" משהו כזה , מאי עזרה לי רק לשכוח את שובל..לא יותר מזה "
הפעם אני בטוחה שאלירן אמר את זה.
" נישבע לך התפלאתי איך שחכת את שובל ככה מהר " אדיר אמר.
" איזה שחכתי.. אפילו לא לשנייה " אלירן אמר.
מה ..?!.
" וניסיתי נישבע לך שניסיתי אבל אין שובל תפסה לה פנטאוז בלב שלי.. יש לה תנאים למה שתצא משם ? " אלירן המשיך.
" אז למה נתת למאי לפתח ציפיות יבן זונה ? " אדיר אמר.
" נודר שגם אתה היית עושה כמוני וחוץ מי זה חשבתי שעם מערכת יחסים ארוכה אני ישכח לאט לאט את שובל "
הרגשתי איך העצבים עולים ועולים הוא אשכרה שיחק במאי!
לא יכלתי להתאפק עוד, נכנסתי לבית..
– " אז כל הזמן הזה בעצם שיחקת במאי ? " הרמתי תקול.
" מה את רוצה את ? " הוא אמר, באדישות הזאת שלו שמוסיפה לי לעצבים.
– " מאי עזרה לי רק לשכוח את שובל..לא יותר מזה " חיקיתי אותו.
" הא זה " הוא אמר.
– " הא זה ? אם מאי תדע על זה זה ישבור לה עוד יותר תלב השבור שלה " אמרתי.
" היא לא תדע אלא אם כן את לא תספרי " הוא חייך.
הוא לא במצב של לחייך.. מה הוא מחייך לי עכשיו?
" וחוץ מזה אני לא דואג מזה כרגע.. במילא היא לא רוצה לשמוע ממך " הוא אמר.
הרגשתי איך דמעה אחת מתחילה לרדת לפנים.. תהי חזקה , אל תבכי עכשיו ובטח שלא לידו אל תתני לו לראות אותך בוכה.. אל תתני לו תכיף הזה, אמרתי לעצמי.
– " זה הכל בגללך !! אני שונאת אותך!!!! " אמרתי.
" בגללי ? " הוא גיחח
" אל תחשבי אפילו להפיל את האשמה עליי בשביל להשקיט את המצפון שלך " הוא אמר.
– " אני לא רציתי את זה בכלל.. זה בא לי בבום " .
" אם באמת לא היית רוצה את זה יכולת להפסיק את הנשיקה בכל רגע,
יכולת להגיד לי 'לא אלירן מאי חברה שלי' , אבל מה..
לא עשית כלום כדי למנוע את הנשיקה .. אז תעשי לי טובה " הוא אמר.
הפעם לא יכולתי עוד להמשיך להיות חזקה הרגשתי איך העיניים שלי מתמלאות בדמעות,
ידעתי שאם אני יגיד את המילה הכי קטנה אפילו הברז יפתח.. זה כאב ,
אבל יותר כאב זה שהוא צדק בכל מילה שהוא אמר…