סיפורי ערסים :) פרק 65

פרק 65 :) ** פרק לפני אחרון **

חזרתי הביתה מהבית ספר , יום דיכאוני במיוחד..
עוד לא עבר יום משראיתי את אלירן אתמול ואני כבר מתגעגעת ,
עכשיו שלושה חודשים לא לראות אותו.. איך אני אשרוד ?
אמא שלי בדיוק יצאה מהחדר שלה ,
– " את לא אמורה להיות בעבודה ? " שאלתי.
" יצאתי מוקדם היום , יש לי סידורים לעשות " היא אמרה.
– " פשש כל שני וחמישי יש לך סידורים , אמא עסוקה נהייתה לי " צחקתי.
היא צחקה גם והתקדמה למטבח למזוג לי לאכול.
" לאלא אני לא רעבה " אמרתי לה, כשאני עצובה אין לי תיאבון בכלל.
– " מה כבר הספקת לאכול ? " היא שאלה.
" סתם נישנשתי פה ושם " שיקרתי.
הסתובבתי ובאתי לעלות לכיוון החדר ,
" תגידי הכל בסדר איתך ? " היא שאלה.
– " כן " אמרתי, עדיין נישארתי עם הגב אלייה.
פחדתי שפתאום אני יתפרץ בבכי מולה , כי כלום לא בסדר!!
" בטוחה ? " היא התקדמה אלי.
– " כן " עניתי מהר ועליתי לחדר.
הייתי בפייסבוק , נכנסתי לקיר של אלירן..
כתבו לו מלא מלא דברים על העזיבה שלו ,
בדקתי בצאט אם הוא מחובר , הוא מחובר..
לחצתי עליו , וזה פתח לי את השיחה איתו.
רציתי לשלוח לו הודעה , אפילו סתם סימן שאלה מסכן.. אבל יצאתי מהשיחה שנייה אחרי.
הייתי מתה לבכות , ניסיתי להחזיק את עצמי כמה שיותר,
קיבלתי הודעה , אמא.
" אז להכניס את האוכל למקרר ? " היא שלחה,
חח איזה אמא זאת , היא במטבח לידי ושולחת לי הודעה.
– " כן " עניתי לה.
נכנסתי למקלחת , ופשוט הדמעות זרמו עם הזרם של המים, זרמו וזרמו וזרמו..
יצאתי אחרי שעה מהמקלחת , יותר נכון שעה של בכי במקלחת..
הסתרקתי מול המראה ואז דפקו בדלת ,
הנחתי את המברשת בסיפרייה וירדתי לפתוח..פתחתי את הדלת,
– " אלי..רן ? " בלעתי רוק. מה הוא עושה פה ? הוא לא היה אמור לעזוב אתמול ?
הוא לא ענה והסתכל עלי ,
– " מה אתה עו, " עוד לא סיימתי לדבר והוא קטע אותי בנשיקה.
התנתקנו , הוא חייך.. הייתי מאושרת , אבל רגע..
מה הסיפור שלו ? הוא ינשק אותי ואז יעזוב ?
– " מה אתה מנסה לעשות ? " שאלתי.
" אנ, " הוא בא להגיד משהו אבל קטעתי אותו.
– " למה באת בכלל ? לשגע אותי ?? " שאלתי.
הוא בא להגיד עוד משהו אבל קטעתי אותו שוב,
– " לנשק אותי ואז לעזוב , זה הסיפור שלך ? " התעצבנתי.
" את מוכנה לתת לי לדבר ? " הוא הרים את הטון.
– " דבר " אמרתי , אפילו לא הסתכלתי לו בעיניים , לא מסוגלת..
" אני נישאר " הוא אמר.
– " אתה מה ? " חייכתי חצי חיוך.
" אני ני, " הוא בא לחזור על מה שהוא אמר וקטעתי אותו בחיבוק קפיצה.
איזה אושרררררררררר!!!
– " לתמיד ? " שאלתי.
" עד מתי שאני ימאס עלייך " הוא אמר.
– " בחיים לא " צחקתי.
ניראלי בחיים לא הייתי מאושרת כמו עכשיו,
כשאני לידו זה כאילו החיוך לא יכול לרדת לי מהפנים , גם אם אני מנסה להוריד אותו אי אפשר.
– " טוב אתה מתכוון להישאר בחוץ עוד הרבה זמן ? " צחקתי.
עם כל ההתרגשות שחכתי להכניס אותו.
" שעה אני מחכה שתזמיני אותי להיכנס " הוא אמר.
– " מה אתה משחק לי אותה מנומס " צחקתי.
ישבנו בסלון , ראינו טלוויזיה.
– " איך אני שמחה שנישארת " אמרתי וחייכתי.
" בשביל שתחייכי הכל " הוא אמר וחייך בחזרה.
– " אני אוהבת אותך " אמרתי וחייכתי עדיין , אמרתי כבר שאני לא יכולה להוריד את החיוך לידו ?
" אני אוהב אותך יותר " הוא אמר ונישק אותי.