סיפורי ערסים :) פרק 44

פרק 44 :

" זה לא יכול להמשיך ככה תהל "
– " לא הבנתי "
" פשוט תבחרי , זה או אני או הוא "
– " תתבגר כבר " שלחתי לו.
אני ממש לא הולכת לבחור.
" הבנתי אותך " הוא שלח.
– " אתה עדיין בפארק ? " שלחתי לו.
" לא חושב שזה אמור לעניין אותך " הוא שלח.
יש רגעים שפשוט נימאס לי ממנו , כמה ילדותי הוא יכול להיות ?
הלכתי לפארק , הוא לא היה שם , אמרו לי שהוא הלך לפני כמה דקות.
הלכתי לבית שלו ..חושך מצרים , איזה מפחיד האזור שלו בלילה.
– " רד שנייה מתחת לבית שלך " שלחתי לו.
" אני מתקפל לישון , בהזדמנות אחרת " הוא שלח.
במילים אחרות סינן אותי.
אין מצב שבאתי עד לפה לחינם , לא מוותרת לו.
– " יש פה חבורת מסוממים , על מצפונך " שלחתי לו הודעה.
אחרי שנייה בדיוק ראיתי את הדלת כניסה שלו ניפתחת.
חחחח ידעתי שזה יעבוד.
הוא הסתכל מסביב וראה שאין אף אחד.. קלט שעבדתי עליו.
" את צריכה ליווי הביתה ? " הוא שאל עצבני.
– " אני צריכה כמה דקות לדבר איתך " אמרתי.
" אם העדפת את המתחנגל הזה על פני , אין לי על מה לדבר איתך "
– " זה לא פייר , אני לא עשיתי לך את זה עם שובל "
" יכלת לעשות " הוא אמר.
– " פחדתי להתאכזב.. " אמרתי.
הוא שתק.
– " שנינו יודעים שאתה אוהב אותה יותר ממני " אמרתי.
" ממש לא!! " הוא צעק.
– " זה שקר ? " שאלתי.
" כן , את יודעת שאני אוהב אותך יותר מאת עצמי " הוא אמר.
עצרתי את עצמי מלחייך , היה קשה אבל עצרתי.. אני צריכה להישאר בדמות של הרצינית.
– " אז למה כל הסיפור הזה ? " שאלתי.
" כי הזמן שלך להוכיח לי שהאהבה שלנו הדדית " הוא אמר.
– " נו באמת , אתה יודע שאני מאוהבת בך " אמרתי.
" לא אני לא יודע " הוא אמר.
– " ניראלך שאני יהיה עם מישהו שאני לא אוהבת ? " שאלתי.
" תוכיחי לי שאת אוהבת אותי , לא ביקשתי יותר " הוא אמר.
– " ביקשת יותר מידי " אמרתי.
" את עדיין אוהבת אותו ? " הוא שאל.
– " לא , אני אוהבת רק אותך " אמרתי.
" אז איך היית איתו ? הרי את במערכת יחסים רק עם מי שאת אוהבת לא ? " הוא שאל.
– " למה אתה תמיד מסבך את הכללללללל " צעקתי עליו.
" תעני לייי " הוא צעק גם.
אני לא הולכת להגיד לו שהייתי עם עידן בשביל לגרום לו לקנא , ממש לא!! הוא ינצל את זה לטובתו.
– " כי הייתי פגועה ממך " אמרתי.
התירוץ הראשון שעלה לי לראש , וגם זה נכון באמת הייתי פגועה ממנו..אז לא כ"כ שיקרתי.
" אז כל פעם שתהיי קצת פגועה ממני תרוצי לזרועות של מישהו אחר ? " הוא שאל.
– " נימאס לי לריב איתך!!! " צעקתי.
" טוב יאלה תתקדמי , אין לי כוח אלייך עוד " הוא אמר והתחיל להתקדם, כאילו ללוות אותי.
– " אני לא צריכה את הטובות שלך , אני יכולה ללכת לבד " אמרתי,
פחדתי רצח , אבל אני ממש ממש ממש לא צריכה את הטובות שלו.
" בחלום שלך " הוא אמר.
אוף אין לי כוח להתווכח איתו אפילו על זה.
התחלתי ללכת , הוא בא אחרי.
הדרך עברה שקטה , אף אחד לא דיבר.
– " אני באמת אוהבת אותך " אמרתי , שברתי תשקט.. פתאום היה לי חשק להגיד לו את זה.
" גם הוא אוהב אותך " הוא אמר.
– " הוא ? " שאלתי.
" עידן "
– " ו.. "
" הוא לא יוותר עלייך " הוא אמר.
– " לא אתה לא מכיר את עידן , הוא הכי לא כזה הוא הרי יודע שאני אוהבת אותך "
" ואני עוד אמור להאמין שאין לך כלום אליו " הוא אמר.
– " באמת אין לי כלום אליו "
" נו באמת את מאמינה לעצמך תגידי ?
גם אחרי המכות היית צריכה להישאר איתי לא עם האפס הזה " הוא אמר.
– " כי מה אתה רוצה שאני יעשה פוצצת תילד " אמרתי לו.
" אני לא רוצה כלום " הוא אמר.
הגענו אלי הביתה..
" ביי " הוא אמר והסתובב , הביי הכי קר ויבש ששמעתי עד עכשיו.
תפסתי אותו מהיד ,
– " אני באמת אוהבת אותך " אמרתי לו.
" תוכיחי לי " הוא אמר והלך.