סיפורי ערסים :) פרק 41

פרק 41 :

" קיצר עוד חצי שעה אני אצלך , מקווה שהתחלת להתארגן " דיברתי עם מאי בפאלפון.
– " עשיתם אותי ילדת רחוב , כל יום יוצאים ? "
" תמיד היית חייםשלי " היא אמרה.
– " חפשו מי יבוא איתכם היום " אמרתי לה.
" סתם אהובתי , איפה את ואיפה ילדת רחוב " היא צחקה.
– " ינצלנית מגעילה "
" חח אני שרופה עלייך !! " היא אמרה.
– " אולי נישב אצלי ? במילא יש לי בית ריק " אמרתי.
" למה בואי ניצא נתאוורר קצת "
– " לא יודעת אלירן וזה.. " אמרתי.
אלירן הפארק זה הבית השני שלו , אין פעם שהייתי שם ולא ראיתי אותו.
" מה את סתומה , פרינציפ אנחנו יושבים ספסל לידו "
– " חחחח יש לך 25 דקות להתארגן , סלאמת " אמרתי וניתקתי.
פחות לדבר על אלירן , יותר טוב.
אם ההורים שלי היו פה אין מצב בחיים שהם היו נותנים לי לצאת ,
הם מתנהגים אלי כמו אל נסיכה , ונסיכה בשעות האלה צריכה להיות בבית ,
נסיכה בשבילם לא יוצאת כל יום.. אבל אם הם היו פה , בינתיים הם לא פה..
אין להם על מה להתלונן.
התלבשתי ועברתי על המחליק בינתיים עד שמאי באה.
שמעתי דפיקות בדלת , ירדתי לפתוח .. מאי.
עליתי לחדר והיא באה אחריי.. הדלקתי את המחליק, להעביר על הקצוות,
" באתי בול בזמן , תעשי לי העברה " היא אמרה.
– " השקעת , אנחנו כולה הולכים לפארק " אמרתי בזמן אני מעבירה לה על המחליק.
" זה לא שהשקעתי , זה פשוט אני יפה תמיד " היא צחקה.
– " ואי נכון איך שחכתי , טעות שלי " צחקתי גם.
" סתם את יודעת אדיר וזה .. " היא אמרה.
הקשר שלה ושל אדיר בסוג של להבה גבוה , כאילו הם לא ביחד אבל הם מדברים מלא וכל זה.
לקחתי כסף מפתח פאלפון ויצאנו.
בדרך ראינו את אלירן ואדיר באים לכיווננו,
" איך אני ? " מאי לחשה לי.
– " מהממת " אמרתי לה.
" יופי , גם את "
– " אבל לא שאלתי "
" התכוונת לשאול " היא צחקה.
אדיר נתן נשיקה בלחי לי ולמאי , ומאי נתנה לאלירן..
" אכפת לך ? " מאי שלחה לי בהודעה.
היא התכוונה אם יהיה אכפת לי שהיא ואדיר התקדמו לבד.
כן אכפת לי להשאר עם אדיר לבד , כן אין לי כוח אליו , כן אני שונאת אותו וכן בא לי לפרוש הביתה.
– " לא חיים שלי " החזרתי לה.
" אוהבת אותך!!! " היא שלחה לי והם התקדמו.
" שוב נישארנו לבד ? " אלירן שאל וצחק.
אני לא מבינה אותו , מצחיק אותו כל המצב הזה ? כי אותי ממש לא.
– " כבר לא " אמרתי והתקדמתי מהר.
" די מה את הולכת לי מהר אני בן אדם חולה " הוא אמר.
שמעתי חולה הלב שלי נפל לתחתונים, הסתובבתי עליו.
– " חולה ? " שאלתי.
" עלייך " הוא צחק.
החיים בשבילו זה קרקס,כל דבר מצחיק אותו.
– " אני שונאת שאתה לא יכול להיות רציני " צעקתי אליו.
" ואני שונא שאת עושה לי תפוזות האלה שלך " הוא צעק גם.
– " איזה פוזות בדיוק ? יש לך את שובל , אני לא רוצה לסכסך חס וחלילה " אמרתי.
" יש לי את שובל , יש לי את לירז , יש לי את סיוון , יש לי את.. " קטעתי אותו בסטירה.
אני שונאת אותו!!! מה הוא מתלהב לי עם השרמוטות שלו ,
אני שונאת שאני רצינית ואנשים עושים צחוק.. עכשיו אתם מבינים למה אני שונאת אותו??
" מה את עושה ימטומטמת " הוא אמר ושיפשף תלחי שלו.
הסתכלתי עליו , לא במבט של נעלב .. קראו לי בשמות יותר גרועים ולא נעלבתי,
במבט של מה אתה משווה אותי ליזיזות שלך שאתה מדבר אלי ככה ?
הוא הבין שהוא יצא דפוק , כמו תמיד.
התקדמתי , אין לי מה לעשות איתו פה עוד.
" נו יריגשי אני מצטער " הוא אמר.
– " אתה שם לב כמה אתה מצטער לגביי בתקופה האחרונה ? "
" כי מה את סתומה מה את נותת לי סטירה מה אני חבר שלך ? " הוא שאל, לא לומד.
– " עוד שנייה אתה מקבל סטירה בצד השני גם "
– " והיית מת להגיע לרבע של חבר שלי " הוספתי , הוא האחרון שיכול לדבר על עידן.
" אני לא ברבע שלו ועדיין התאהבת בי , ראית ? " הוא שאל.
– " מסתבר שאני טועה לפעמים " אמרתי והתקדמתי , השיחה לא מועילה בכלל ,
סתם אנחנו רבים וסתם יותר כואב לי בלב.
" כבר סיכמנו שתפסיקי להתקדם מהר כי אני בן אדם חולה " הוא אמר והדליק סיגריה.
– " זה לא מצחיק!! " צעקתי אליו. אני חושבת רק אם הוא באמת היה חולה..ואי ואי,
לא רוצה לחשוב על זה בכלל.
" אני אוהב איך שאת דואגת לי " הוא צחק ולקח שאכטה.
– " יותר בכיוון של מרחמת " אמרתי.
" נו די עם האגו המזדיין הזה, אני אוהב אותך את אוהבת אותי אז למה אנחנו לא ביחד ? " הוא צעק.
אולי טעיתי , אולי הוא באמת אוהב אותי ?

איך אני חולה על התגובות שלכן !! בגללן המשכתי , לילה טוב יפות שלי ♥