סיפורי ערסים :) פרק 28

פרק 28 :

– " אמא ? " קורל שאלה.
אמא שלי הנהנה לחיוב.
וקורל פשוט חיבקה אותה..
מה הולך פה ? היא אמורה לשנוא אותה כמוני,
אחרי כל הזמן הזה היא מחבקת אותה ??
– " מה את מחבקת אותה ? אחרי כל מה שעברנו בגללה את מחבקת אותה ? " שאלתי את קורל.
נישבע שאני לא מבין את הילדה הזאת.
" זאתי שחלקה איתי חדר בחו'ל כל היום פשוט כל היום דיברה עם אמא שלה.. איך היא מרגישה , איך שם וכל זה ואכלתי את עצמי מבפנים , לא היה לי את האמא הזאת להתקשר אלייה בשביל לשתף אותה בכל הדברים שקרו לי שם.. אז יצא לי לחשוב על זה באותו לילה ואמרתי שלא משנה מה עברתי בגללה.. בגלל אמא , אני אסלח לה למרות הכל " קורל אמרה.
אני לא אשקר .. גם לי היו כמה רגעים שקינאתי בחברים שלי שלפני כל יציאה אמא שלהם אמרה 'תשמור על עצמך' 'בלי שטויות' וכל המשפטי הורים האלו שלא יצא לי להכיר מקרוב..
קינאתי בחברים שלי שיש להם אמא שדואגת להם , אתם קולטים איזה אבסורד ?
אבל בחיים לא חשבתי לסלוח לה בגלל זה , להפך .. זה יותר גרם לי לשנוא אותה.
– " אז זהו , עכשיו תסלחי לה ? " שאלתי את קורל..
הלוואי שתקבל טיפת שכל , הלוואי.
" אממ.. כן " היא אמרה.
מסתבר שהיא לא קיבלה..
קורל התקרבה אליי למיטה וישבה לידיי.. תהל ואמא שלי יצאו מהחדר.
" אני יודעת שזה קשה לך חייםשלי.. אני יודעת , אבל תנסה לסלוח.. "
– " קשה לי , את לא מבינה כמה אני שונא אותה .. "
" אני יודעת , גם אני שנאתי אותה עד הרגע שראיתי אותה .. לא עשה לך כלום לראות אותה ? "
– " לא יודע , לא יודע כבר .. כל הרגשות התבלבלו לי "
" זה טבעי לגמרי .. אתה מבולבל קח תזמן לעצמך " היא נתנה לי נשיקה במצח ויצאה.
כוסאמק עוד פעם אני יוצא הילד הזה שכולם רואים לבן רק הוא שחור,
שכולם יכולים לסלוח רק הוא נותר טינה..
אבל אני לא יכול להתעלם מכל מה שקרה לי בגללה , אני לא יכול!!
ואז תהל נכנסה , הוציאה אותי מכל המחשבות ששקעתי בהם.
" התיק שלך , שחכתי להביא לך מקודם " היא אמרה ושמה לידי.
– " מה אני עושה תהל ? " שאלתי אותה.. הייתי צריך אותה עכשיו יותר מתמיד.
" שמע .. בוא ניקח את זה מנקודת מבט שלך ,
כמה תוכל לשנוא אותה עוד ? כמה תוכל לא לסלוח לה .. הרי מתישהו תהיה חייב לסלוח לה,
קורל יודעת עלייה , וראיתי כמה היא הייתה שמחה שהיא ראתה אותה.. אז עכשיו אמא שלכם הולכת לבקר אצלכם לעיתים קרובות אם לא לגור איתכם .. אז למה אל להקדים את המאוחר ?
למה שלא תסלח לה מעכשיו ותקדים את המאוחר "
– " קשה לי .. אני לא אחד שסולח ככה מהר "
" גם אני לא .. ובכל זאת סלחתי "
– " זה אומר שסלחת לי ? " חייכתי.
" ממ.. זה תלוי "
– " ב.. ? " שאלתי.
" בעסקה שנעשה " היא חייכה.
– " עסקות אני אוהב "
" אולי את זאתי פחות.. אבל שמע, אתה סולח לאמא שלך ואני סולחת לך .. אוקי ? "
" אתה לא חייב להסכים לעסקה הזאת , אני לא רוצה שתסלח לה בגלל תנאי שעשינו .. אני יסלח לך בכל זאת " היא הוסיפה.
– " אני מסכים "
חשבתי על מה שהיא אמרה לי , היא צודקת למה לא להקדים את המאוחר ?
חוץ מיזה שקורל תהיה מאושרת אם היא תדע שסלחתי לה.
" באמת ? " היא שאלה.
– " כן " חייכתי.
" אני אוהבת אותך " היא אמרה.
– " אני אוהב אותך " אמרתי ונישקתי אותה.

איזה כיף לקרוא את התגובות שלכן !! שבת שלום יפות שלי ♥♥