סיפורי ערסים פרק 13

"מה קרה ?" שאל אבי שקלט שאני לא עומדת לקום בזמן הקרוב.
"לאדעת," מלמלתי מנסה שוב לקום. מסביבנו התאספו אנשים. שיטט שחכתי שזה קרה באמצע רחוב !
"הכל בסדר ?" שאל איזה איש בפינה.
"נפצת ?" שאלה אישה לא מוכרת.
"מה קרה ?" שאל איזה מישהו.. לא יודעת אם זה בן או בת.
"כלום לא קרה !" צעק בעצבים אבי, "תחזרו לעניינים שלכם, הכל אחלה".
כולם מבהלה מהצעקה חזרו לעניינם.
הוא התכופף ונגע לי ברגל.
"מה נראה לך שאתה נוגע בי ?" שאלתי בעצבים והנפתי את ידי. הוא תפס את ידי רגע לפני שהעפתי לו ואחד כאפה והרים אותי בידיו.
"תגיד. מה אתה נורמלי !?" שאלתי בעצבים. רגע לפני שהוא בא לענות, צעקתי "תוריד אותי !"
"תרגיעי, ותגידי תודה שאני לא איזה גנב !" השתיק אותי בעצבים.
"תוריד אותי לפני שאני צורחת !" איימתי.
"אני יותר גדול מימך." אמר בגאווה, כאילו לא מפחד.
"הלו, אנחנו באותו כיתה. עכשיו תוריד אותי פני שאני צורחת !"
"תצרחי ואת תמצאי את עצמך ברצפה." חייך. הרגשתי את ידיו נרפות.
"אני מזהירה אותך, יש לי עורך-דין !"
"כן איזה עורך-דין ? בני ארנבי החתיכוש ?" שאל וחיקה את קולי בתור ילדה קטנה. נתתי לו מכה בחזה.
"בסדר, תרגיעי. אני אקח אותך הביתה." נאנח והכניס אותי למושבים האחוריים.
הרשיתי לעצמי לנוח טיפה במושבים. גם אם אני אהיה אם בן-אדם הכי זר, תמצאו אותי מרשה לעצמי הכל.
כמובן שלא דברים גרועים.
אבי עצר את האוטו כשהגענו, וקיבלתי מכה בגלל העצירה הזאת.
אבי צחק מי זה.
"מה אתה צוחק ?" שאלתי עצבנית.
"כלום," הוא מלמל בחיוך מרים אותי ומכניס אותי לביתי.
"שלו – מה קרה ?" קפץ שי.
"החבר המטומטם שלך-"
"היא לא ראתה, התנגשה במישהו ונפלה. ה'מטומטם' ברח" אבי קטע את דברי. איזה שקרן !!
"תסתים את חבר שלך ותן לי לדבר !" אמרתי עצבנית
"הוא התנגש בי ונפלתי" הסברתי הכל. קצר ומדיוק.
"יזין, אתה מטפל בא כי יש לה רגל שבורה" אמר שי ונתן לאבי
"למה לי ?" שאל אבי בזלזול.
"אל תזלזל בי" אמרתי וקמתי ביציאה של ערסים. רק ששחכתי ששברתי את הרגל.
נפלתי.
שתיהם צחקו.
"כי אתה הפלת אותה" אמר שי ממשיך לצחוק.
"מי חחח שמגיע חח ראשון לחדר שלך שומר עליה" הציע אבי. הם התחילו לרוץ תוך כדי לדחוף אחד את השני. כמו שיכורים.
"איזה תינוקות !" צעקתי בעצבים