סיפורי ערסים עמית ואוראל 51 פרק אחרוון <3

נקודת מבט אוראל
אני ועמיית הגענו מהר לביית של אמא שליי וראינו את דולב ואורן בוכיים ואת אמא שליי בלחץ
" מה קרה ? " עמיית שאלה ולקחה את אורן שהייתה במיטה בוכה
" הוא היה פה " אמאשליי אמרה בשקט
" מי היה פה ?" שאלתי לא מביין
" אבא שלך " היא אמרה בבכי שקט
" טפיי הוא לא אבא שלי " אמרתי וחיבקתיי את נווה
" טוב כבר לא משנה הכל בסדר אתם יכוליים ללכת ולהשאיר פה את הילדיים " אמא אמרה אחריי שדולב ואורן נרגעו
" טווב בואי עמיית לא שיימנו תהפתעה שלך " אמרתי ונתנתי לה נשייקה
" ביי עמייתי מזל טווב " אמא שלי אמרה
והלכנו לביית של נווה ועמיית שמה יש תמסיבת הפתעה
ליפני שהלכנו שלחתי לנווה הודעה " נו הכול מסודר ? "
אחרי דקה הוא ענה " כן כולם כבר באו תבואו כבר " הוא כתב והלכנו ברגל לכיוון הבייית
*
נקודת מבט עמיית
מלא מחשבות עברו לי בראש בדרך לביית
על אורן ודולב , על אבא של אוראל , עליי , על אוראל , על נחיים
" מה יפה שליי על מה את חושבת ? " אוראל ניתק אותי מהמחשבות
"סתם עלינוו " אמרתי והתחייל להיות לי קר
" קחי חייםשליי " אוראל אמר והווריד תסווצר שלו ונתן ליי
" קחח שלא תהיה חולה " צעקתי בקטנה כזה
" נו עמיית אני לא צוחק אייתך קחי " הוא אמר ושם עליי
הגענונלפתח של הביית אוראל עצר ושם לי תיד על העניים אייך שהוא פתח תדלת כולם צעקוו
" הפתעה " ומלא חיבקו אותי
חחח מה מתיי אירגנתם את זה " צעקתיי שרונית קפצה עליי
" שאת ואוראל הייתם בלונאפרק "
" דיי תוודה אני פשוט אוהבת אוותכם " צעקתיי
היה מווזיקה חזקה שתייה ומלא אנשיים אני ואוראל רקדנו
" יפה שליי אני הולך לשתות להבאי לך משהו ?" הוא שאל
" לא באלי .. אוראל אני עולה דקה לחדר על תשתה מלא " אמרתי
" רק לתפוס ראש "
"טווב " אמרתי ונתנתי לו נשייקה
עליתיי לחדר וראיתייי מלא בלוניים אדומיים ולבניים היה שם שקיוות של חנוות בגדיים
על המייטה היה לב מפרחיים יבשיים כאלה ובתוך קופסה של טבעת שרשרת וצמייד ומכתב
פתחתיי תמכתב והתחלתיי לקורא
" עמיית שלייי ? גמדה שליי ? איישה שליי ?
מזל טוב עד 1200 המון אושר כושר בריאות ויושר
מייתיי שליי זוכרת אייך הכול התחייל ? טווב אז אני יזכייר לך
זה היה היוןם הראשון ללימודיים ואני באתי לנווה בבוקר דפקתי על הדלת כמו משוגע ואז יצא שנפלתיי עלייך שפתחת , מאותו שנייה הרגשתייי שאני ואת נהיה בייחד שאת תהיה האמא של הילדיים שליי , שאניי ואת זה לנצח וכל זה מהשנניה הראשונה שראיתי אותך
אחרכך הינו רביים תמייד ואיזה יום אחד רציית ללכת עם רונית לפארק ואייזה שתי בניי זונות ניסו לגעת בך זה היה היוום של הנשייקה הראשונה שלנוו באותו יום החיווך לא ירד מהפניים שליי
את יודעת נפרדנו וחזרנו ונפרדנו וחזרנו ובעצם שנינו הבנו שאנחנו לא יכוליםם אחד בלי השנייה או שלפחות ככה אני את החמצןן שליי האור בחיי ואני םשוט אוהב אותך , שיהיה לך תיומולדת הכי מושלם שייש , אוהב אוראל בעלך לעתייד " שסימתיי לקרוא הדמעות לא הפסיקו לרדת מהר ירדתי ללמטה וחיפשתיי בעניים את אוראל שראיתי אותו רצתיי אליו וחיבקתי אותוו
" מה קרה למה את בוכה ? מישהו עשה לך משהו ? אני יפוצצץ אותו .. נו תענייי " הוא צעק
" זה בגללך " אמרתי וחייכתי
" מה עשייתי ? " הוא גירד בראש לא מביין
" הברכה זה הדבר הכי מוושלם שייש " אמרתי
" אהבת ? " הוא שאל
" הכיי שיייש " אמרתיי והתנשקנוו זאת הייתה הנשייקה הכי טוובה שליי
* כעבור 15 שניים *
אני ואוראל התחתנו ליפניי 13 שניים
אני בת 31 אוראל בן 32
אחרי היומוולדת שהייתי בה בת 16 אבא של אוראל ניסה לחטוף את דולב ואורן הילדיים שלנו
ואני ואוראל הלכנו למשטרה והוא בכלא ל25 שניים
ישלי ולאוראל עוד ילד קטן בן 5 קוראים לו אביאל הוא קוופי של אוראל ודולב
רוניית ונווה התחתנו ויש להם ילדה בת 7 שקוראים לה אביגייל
ומה שלמדתי מהחייםשליי זה שצרייך לחיוות את הרגע כי אף פעם לא תדע מחר