סיפורי ערסים עמית ואוראל 46

נקודת מבט עמיית
וראייתי שרשרת זהב וצמייד וטבעת
"אעאע ימשוגע מזה ?" צעקתי
" מתנה ?" הוא שאל
" אמאלה זה מושלם " אמרתי בהתרגשות
" זה מושלם , לא אני ?" הוא עשה קול נעלב כזה
" ממ תן לי לחשוב " עשיתי פרצוף חושב
*
נקודת מבט אוראל
" נו כמה זמן את חושבת ?" שאלתי בצחוק
" אתה הכי שיייש " היא אמרה וחייכתי חיוך כובש
" חח גמדה שליי " אמרתייי
" ואיי אני לאגמדה אני פשוט קרובה לריצפה " היא אמרה ואני צחקתי
"חח טוב שתוק ונשק אותי " היא אמרה
התנשקנו איזה שתי דקות והיא הפסיקה תנשיקה
"מה כבר נגמר לך האוויר ?" צחקתיי
" אייה כואב לייי " היא צעקה
" מה כואב לך " שאלתי לא מביין
" הבטןןן איייה " היא צעקה מזה צעקה משהו מחחייץ
" היא נשכבה על הגב ואני לא ידעתי מה לעשות
" אוראל עמית מה קרה ?" אמא שלי שאלה ששמעה תצרחוות
" כוואב לי " עמיית אמרה וירד לה דמעוצ
" די חיים שלי אל תבכיי בואי אני יקח אותך לביית חוליים " אמרתי וניגבצי תדמעות
" אוראל תוריד אותה אני יקח אותכם " אמאשליי ירדה למטה ולקחה תמפתחות
" בואי מייתיי שליי " אמרתי והרמתי אותנ
" אני לא יכולה כואב לייי " היא מלמלה
נסענו לביית חווליים ושהגענו לקחו אותה לחדר
היא הייתה אדומה מדמעות ואני נלחצתיי
" אתה ניכנס איתה ? " אייזה אחד שאל אותי
" כן ברור " אמרתי ונכנסתי איתה לחדר
*
נקודת מבט עמיית
כאב לי הבטן משהו מלחייץ נראלי סווף סווף זה קורה אניי יהיה אמא עוד מעט
" אתה ניכנס איתה ? " איזה אחד שאל את אוראל
" כן ברור " הוא ענה ואני חייכתייי
"איייייייה "צעקתי
" כוסאמק אני לא שומע באוזן ימייין " אוראל מילמל ותפס תאוזן
" ימכוער זה שמואל " צחקתי
כבר שעתיים אנחנו בחדר עוד מעט זה קורה חשבתנ
"אני הכי חתייך " אוראל אמר
" פשייי גם צנוע " אמרתי
"כןכן " הוא אמר
" אוראל אניי מרגישה כאלו עווד שנייה הם צרייכיים לצאת " מלמלתי
" שנייה אני יקרא לרופא " אוראל אמר ויצא מהחדר
הרופא ניכנס ולידו אוראל ופשוט זה קרה
" תלחצי תלחציי " הרוםא צעק
" אייייייה " אמרתי
" כן עווד קצת " הוא אמר ושמעתי בכיי בחדר
זה היה הבן ראשון שטפו אותו וישר גם הבת יצאה
זהוו אני אמא זה לא נקלט
היה בכיי בחדר
אווראל חקח את הבן ואני את הבת ויישבנו במיטה
" מזה השלמות הזאת ? " אוראל שאל וצחק
" אמלה אני מאוהבת אמרתי ונתנתי נשיקה לבן שהיה אצל אוראל
" אני צריכה לקחת אותם אני מצטערת " איזה אחות אמרה ולקחה מימני את שתיי הנוושים האלה
הבן היה דומה לאוראל משהו מלחייץ כאלו עשו העתק הדבק והבת לשנינו
" לאלא עוד קצת " אמרתי
" אני מצטערת " היא אמרה
" ליילה טווב נוושים שליי " אמרתי ונישקתי אותם
" יואו שלמות שלמות " אוראל אמר
" מיתייי את בסדר ?" הוא שאל
" כןן " אמרצי ודפקתי לו נשיקה
"אעאעאעאעעא איייפה הם ? " מאי שאלה שנכנסה לחדר
" לקחו אותם " אוראל אמר ואני עשייתי פרצוף עצוב
" הבאתי לכם הפתעה " היא אמרה וחייכה
" מה הפתעה " אני ואוראל אמרנו ביחד
" הפתעה תיכנסיי " היא אמרה וראייתי את נווה
וראייתי את נווה
" אחשליייייי " אמרתי וקפצתי אליו
"אחותייי " הוא אמר וחיבק אותיי
מה אייתך " שאלתיי אותו
" יותר טווב " הוא אמר
" הא אוראל מה אתה בשקט " נווה שאל את אוקאל
" אחיי התגעגתייי " הוא אמר והם התחבקוו
הם יצאו לדבר בחוץ ואני ומאי ישבנו בחדר
" וואי מאיי את לא מביינה אייזה מושלמיים הם " אמרתי
" ברור את מושלמת ואוראל מושלם זה שיילוב מנצח " היא אמרה
"וואי אייל היה הליידה ?" מאי שאלה
" קשה " אמרתי
" היה כואב " מלמלתי
והיא צחקה
" אני עייפה אמרתי וחייכתי
" טווב אני יבוא מחר ביווש " היא אמרה ונתנה לי נישקה
" ביווש " אמרתי ונרדמתי
בבוקר התעוררתי וראייתי את אוראל ישן ליידי
" בווקר טוב " מלמלתי
"בווקר מושלם " הוא אמר וחייך
השעה הייתה 9:42
ובדייוק אני ואוראל קיבלנו הודעות
פתחתי אותה וראיתי " אתם לא תראו תילדיים שלכם יותר "
"בן זונה " אוראל צעק
והלך להבאיי את הנוושים שלנו ואניי כמעט התעלפתיי המחשבה הזאת הרגה אותי