סיפורי ערסים עמית ואוראל 45

נקודת מבט עמית
שיצאנו מהרופא הרגשתי בעיטות חזקות בבטן
לא ידעתי מה לעשות אז ישבתי על הכיסא
איזה אחת בא אלינו ושאלה אם אני בסדר ועניתי שכו
מיתיי עוד מעט זה קורה " אוראל אמר בהתרגשות כזה
"כן הא " חייכתי חיווך עצוב קשה לי בלי רונית
" די יפה שלי יהיה בסדר " אוראל אמר
" אני מקווה אבל כמה אפשר לחשוב שיהיה בסדר ? " צעקתיי
"אני מתגעגעת אלייה " אמרתי והדמעוצ ירדו
"כולנו מתגעגעים " אוראל אמר
הסתכלתי על הטלויזיה בבית חוליים ובדיוק התחיל חדשות
ישבתי שם בספסלים והתחייל כתבה על נערה שרצחו אותה
לא הקשבתי כי כאב ביי ואז ראיתי תתמונה המושלמת של אישתייי
בכיתיי לא ידעתי מה לעשות זה כואב לראות אותה ושמדבריים אלייה
אוראל גם הסתכל על הטלויזיה ופשוט לא יכולתי עוד
"אוראל בבקשה בוא נילך " אמרתי
"בואי חייםשליי " הוא אמר וחיבק אותי שהלכנו
הגענו לבית שליי
"אתה בא? " שאלתי את אוראל
"אני צרייך ללכת לביית " הוא אמר
"אווף מלא זמן לא ישנת פה " עשיתי קול עצוב ידעתי שככה זה יגרום לי לשכוח את מה שקרה
"טוב בסדר " הוא אמר וחייך חיווך מזוויף
"חוצפן מזה החיוך הזה ? " שאלתי
"עדייף שלא תחחיך כבר " מלמלתי ואז הוא חייך תחיווך המושלם שלו והתנשקנו
–כעבור חודש —
אני כבר בסוף חודש שבעי כוד מעט זה קורה
אני ואוראל לפעמים קצת רביים אבל לא משהו רציני הוא תמייד פה בישבילייי
נווה טס לארצות הבריית לדודה שליי בשבייל להתרחק מהכול קשה לו בלי רונית אבל אפשר להביין אותו
ואניי מתגעגעת טלייה הכיי שייש אבל שאני נזכרת בזה רע לי ואניי בדיכאון אז אני מכחישה ואני מדמיינת שרונית טם נווה בארצות הבריית
מאי בת דודה שלי עברה לגור אצלנו שוב כי ההורים שלי לא רצו שאני יהיה לבד ולא נעיים לי להיות כל הזמן עם אוראל אני מרגישה חופרת לומרות שהוא מת על זה
התעוררתי בבוקר לבשתי שמלה ארוכה אדומה ושמתיי איילנר כנף עבה אודם אדום וירדתי ללמטה
"בןקר טווב " אמרתי למאי
"בוקר טוב " היא החזירה לע
" לאן את הולכת " היא שאלה בגיחווך כזה
"לאוראל " אמרתי וחייכתי
"תהני יפה שליי " היא אמרה
חיבקתיי אותה והלכתי לאוראל
בדרך לאוראל מצאתי תעצמי הולכת לבית של רונית זה בטבעי שלי ישבתי בכניסה ובכיתיי
"אני מתגעגת אלייך " אמרתי והסתכלתי למעלה
חזרתי לדרך של הביית של אוראל
דפקתי בדלת ואמא שלו פתחה לי
"היי עמייתוש " אמא שלו אמרה לי
"הייוש " חייכתיי
" אייך את מרגישה ? "
" ממ בסדר בערך אייך את "שאלתי
"מעולה " היא אמרה
"אוראל בבית ? " שאלתי
"כן תעלי " ביא אמרה והלכתי לחדר שלו
הלכתי לייד המיטה שלו פאק הוא כזה מושלם חשבתי לעצמיי
"בוקרר טואב " צעקתיי וקפצתי עליו
"אחח ידבע קומי " הוא אמר ואני צחקתי
נתנתי לו נשיקה והוא קם
"יפה שלעייי ? " הוא שאל
"הא ?" שאלתי
'"ישלי הפתעה בשבילך " ?הוא אמר בחיווך
"הפצתעה ? " שאלתי
"כן חכי " הוא אמר והלך
קחיי " הוא אמר
וראיתיי