סיפורי ערסים עמית ואוראל פרק 37

נקודת מבט עמית
שאוראל יצא מהביית הרגשתי שהוא הולך לעשות משהו רע ושנוה יעזור לו
ניסיתי ללכת לישון ולא הצלחתי חשבתי על אוראל
–בוקר —
השעון העיר אותי בעשר וחצי צחצחתי שיניים וירשתי למטה
הפסקתי ללמוד לפחות לבנתיים ומשנה הבאה יהיה לי מורה פרטי
"בוקר טוואב " אמרתי וקפצתי על אוראל
הוא ונווה דיברו וראיתי שייש לו פנס בעיין ודם באף ולנווה יש רק דם בפניים
"אעאעא מזה ?" שאלתי את אוראל
"כלום " נוה אמר
" אוראל מה קרהה ? " שאלתי
"הלכנו מכות אני נווה על איזה אחד "
" על מי ? למה ? נו דברוו " התעצבנתי
" את לא מכירה וכי הוא בן זונה " אוראל אמר ונתן לי נשיקה
בוא אני יטפל לך בזה " אמרתי ובדיוק רונית יצאה מהחדר של נווה
"אעאע חייםשליי " היא צעקה
"התגעגעתי ימכוערת " אמרתי
" ראיית איזה פצועיים הם ? " היא צחקה
" חח כן לכי תטפלי בנוה " אמרתי ורמזתי לה לקחת אותו
"זה רק אני או שרציית שנהיה לבד אוראל שאל אותי
" חח בוא כבר " אמרתי ועליתי לחדר
"למי הרבצתם ?"
לזה שחושב שהוא אבא שלי " הוא אמר
*
נקודת מבט אוראל
" לזה שחושב שהוא אבא שלי " אמרתי וראיתי שהיא מבןלבלת
" מה למה ? " היא קאלה
"מזה משנה למה ? "
"טוב .. וזה הוא עשה לכם ?" היא שאלה
" כן " אמרתי
היא לקחה נייר טם משהו ושמה לי לייד האף
" אחחח כוסאמק " צעקתי זה שרףף
"חחח סליחה סליחה " עמית צחקה
" מה את צוחקת ? " אמרתי ותפסתי אותה מהמותניים .
" לאלאלא אוראל תעזוב אותי " היא צעקה
"הואי נהיית שמנה " אמרתי בצחוק
" חח טוב שתוק כבר " היא אמרה והשתייקה אותי בנשייקב
נשארתי אצלה עד הערב כל הזמן צחקנו באמא שלי היא משוגעת
אחר כך הלכתי לביית נכנסתי לחדר וראיתי שם ליאן
" בת זונה מה את עושה פהה ?" שאלתי
" רק באתי להראות לך משהו ןאני הולכת" היא אמרה
" מה את רוצה ? " שאלתי בעצביים
"את זה " היא אמרה