סיפורי ערסים עמית ואוראל פרק 32

נקודת מבט עמית
עבר חודשיים וחצי ואני בחודש שלישי כמעט רבעי התחייל לי בטן , ועדיין נווה לא מדבר איתי
הלכתי לביצפר היום לבד ברגל וראיתי שמסתכליים עליי " נו מה אתם מסתכלים ! " צעקתי
נכנסתי לשכבה וראיתי שם את אוראל
" אעאע בעליי מה אתה עושה פה ? " אמרתי וישבתי אלו
"מחכה לך " הוא אמר וחייך חיווך כובש
דפקתי לו נשיקה ואז ליאן הכלבה הזאת עברה לידנו ואמרה לי " אייכ יזונה תעזבי אותו "
התחלי להיות עצבנית אבל זה לא טוב לי אוראל עוד שנייה רצח אותה ואמרתי לו " עזוב אותה ותנשק אותי " הוא בא ללכת להרביץ לה אבל לא נתנתי לו
הוא עצר תנשיקה ואמר " די עזבי אותי אני עצבניי "
" טוב תעשה מה שבאלך אין לי כוח לריב " אמרתי ונכנסתי לכיתה
הלכתי וישבתי במקום שלי ושמעתי שיריים באוזנייות היה צלצול ורוניצ עדיין לא הגיעה בטח היא הולכת עם נווה חשבתי לעצמי
היה שיעתיים אזרחות ושלחתי לרונית הודעה
— אישתיי היחידה —
איפה את ? שאלתי
' בבית ' היא ענתה
אני לא מרגישה טוב /: ' היא כתבה
'אני חצי שעה באה אלייך ' כתבתי והלכתי לשער
השומר לא היה שם יופי פחות שקר אחד
הלכתי לביית שלה ןראיתי שם את נווה יושב ומנשק אותה
"חצי שליי ? " היא אמרה וקפצה עליי
"דידי עזבי אותי " צעקתי בצחוק
" עלק לא מרגישה טוב " אמרתמ
" לא הרגשתי טוב עד שנווה בא " היא אמרה וחייכה
" טוב תהני בי " אמרתי
" לא מזה ביי ?!" היא צעקה
"עזבי רונית אני הולך " נווה אמר ויצא
" מה ישלו ? " שאלתי אותה
" לא יודעת תשאלי אותו " היא אמרה
" טוב עזבי לא אכפת לי מימנו בכלל " אמרתי
"באלי לאכול " אמרתי לה
" יופי אז תכיני גם לי " היא אמרה
" נו תבאי לי משהו אני בהריון וקשה לי לעמוד " אמרתי וצחקתי
"טוב יקופה " היא אמרה
היה לי צלצול ' ומה יקרה לי ביום שבו אנחנו ניפגש ' זה היה אוראל
"הלו ? " אמרתי
" איפה את ? " הוא שאל
" מזה אכפת לך ?! " עניתי
" נוו ! " הוא צעק
"אצל רונית .. "
" למה לא אמרת לי שהשתחררת דאגתי לך " הוא אמר
" בסדר לא נורא " אמרתי
" מה ישלך ? "
" אווף אתה מעצבן אותי " צעקתי
" סליחה יפה שלי סליחה " הוא אמר
" חח בסדר " אמרתי
"תבואי אליי בערב טוב ?" הוא שאל
" ממ בסדר לישון ? "
" כע " הוא אמר
רונית הכינה לי ולה טוסט אז אמרתי לאוראל " טוב אני יבוא בשמונה , ביווש "
" בי חייםשלי " הוא אמר וניתק
"את לא חושבת שאת צריכה להשליים טם נווה ?" רונית שאלה אותי
" אין לי מה להשליים איתו לא עשיתי לו כלום " אמרתי
" אבל את צריכה להבין אותו " היא אמרה
" מה ישלי להבין אותו " התעצבנתי
" כי אחותו בהריון מהחבר הכי טוב שלו "
" את יודעת דווקא מימנו ציפתי שיעזור לי " אמרתי והתחילו הדמעות לרדת
" את יודעת בחודשיים האלה כמה הקאתי כמה פעמיים הרגשתי חלשה שהוא היה לידי " אמרתי טם דמעות בעניים
" מה את רוצה שהוא יעשה ?" היא שאלה אותנ
" שיראה שאני בסדר .. פשוט לא אכפת לו מימני " ?אמרתי
" את מוציאה אותו רע" רונית אמרה
" זה האמת " אמרתי ושתקתי
" תשלמו כבר " היא אמרה
" זה תלוי רק בו אמרתי והלכתי
*
נקודת מבט אוראל
היום אני ואישתיי 4 חודשיים ביחד בטוח היא שחכה אבל לא נורא
היא לא אוהבת לצאת מחוץ לבית כי מסתכליים על הבטן שלה אז אמרתי לה לבוא אליי
" קניתי לה שרשרת של חצי לב כי לא היה לי כולכך הרבה זמן להשקיע
הזמתי לנו פיצה וחיפשתי סרט
היה כבר שבע וחתי והתקשרתי אלייה
"חייםשליי ? "
" הא אהובי ?"
"איפה את ?" שאלתי
" מתאפרת ויוצאת " היא אמרה
"לאא בואי טבעית " קבעתי והיא הסכימה
" חח טוב חמש דקות אני אצלך "
"ללכת לכיוון שלך ? "שאלתי
"לא צריך "
" בטוחה ?" שאלתי
"פתח לי תדלת " היא אמרה
"חייםשליי " אמרתי ונישקתי אותה
"אהוביי " היא קפצה עלי
"תזהרי ישמנה " אמרתי
" חח די הכל בגללך " היא עשתה קול עצוב
"בזכותיי " אמרצי ונישקתי אותה
"ואי אני רעבה " היא אמרה
"באלך פיצה ?"
"כןכן " היא אמרה והבאתי לה תמגש
ראינו סרט ואחר כךמהבאתי לה את השרשרת
"אמלה זה מוושלם " היא אמרה
" כמעט כמוך " אמרתי
התנשקנו ואז היה צלצול בדלת
" כוסאמק מיזה ? " צעקתי והלכתי לפתוח תדלת
פאק מה ? איך זה יכול להיות חשבתי לעצמי