סיפורי ערסים עמית ואוראל פרק 11

מנקודת מבט עמיית
קמתי בבוקר ולא היה לי כוח לכלום , חזרתי לישון ודפקו בדלת זה היה אוראל ..
הוא נכנס לביית ואמר לי "נווה אמר לי לקחת אותך לבית ספר תתארגני ובואי "
"אני לא מרגישה טוב " אמרתי
הוא בא ליידי וצעקתי לו "עזוב אותו לך מיפה נפרדנו מה אכפת לך מימני "
בכיתי והוא אמר לי "לכי זדיניי " ובא לצאת מהבית
סמעק איין לי כוח לריב איתו ..
ראיתי הכול שחור כנראה שהתעלפתי
*
נקודת מבט אוראל
נווה התקשר אלי בבוקר
"אחשליי מה איתך ?" הוא דאל
"בסדר .. מתי אתם באים "'
היום .. תגייד תה יכול לעשות לי טובה ?"
"כע .. מה ?"
ללכת ולקחת את עמית לבית ספר ..?"
"טוב אחשלי היקר נדבר .."אמרתי
הלכתי לבית שלה ואי התגעגתי לגמדה הזאת
היא אמרה שהיא לא מרגידה טוב והתעלפה
נתנתי לה צירפות של החיים ושפכתי עלייה מיים והיא התעוררה בצרחה
"אעאעאעאעאעא " היא צעקה ואני לא הפסקתי לצחוק .
"מה אתה צוחק ימכוער ?"
"באלי לצחוק מה הבעייה שלך"
"כלום .. מה קרה לי "
"התעלפת בקטנה כזה "
"הא טוב תודה "היא אמרה והלכה לישון ..
אחרי רבע שעה היא נרדמה נתנתי לה נשיקה בפה קטנה והלכתי
היא התעוררה והלכתי ..