סיפורי ערסים :) עידן ולירון פרק 12

נ.מ גל
קומה….. מה קומה עכשיו היא לא יכולה לדבר כלום
אני לא מאמין "אפשר להכנס אליה " אמא שלי שאלה
" כן אבל אחד אחד " הרופא אמר
ההורים שלי נכנסו קודם ואז אני ושירן אני רואה אותה מחוברת לכל המכונות האלה אני רוצה לנתק אותם ולקחת אותה איתי לבית ולחשוב של זה היה פשוט סיוט
"אני לא מאמינה" שירן אמרה
" גם אני " אמרתי שירן התחילה לבכות חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה "הכל יהיה בסדר היא תקום "
נישקתי אותה בראש ואמרתי " אני אוהב אותך אחותי תחזרי אני מתחנן"
שירן גם חיבקה אותה ויצאנו ואז עידן נכנס

נ.מ עידן
נכנסתי אליה וראיתי אותה ככה עם כל המכשירים האלה ישבתי לידה והחזקתי לה את היד
" אהובתי תתעוררי בבקשה אני מצטער אני לא יכול בלעדייך אני ימות אם לא תקומי אני צריך אותך את לקחת לי את הלב אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה אני צריך אותך
את שינית אותי שינית אותי לבן אדם טוב את גרמת לי ליתאהב באמת בפעם הראשונה בחיים שלי ובלעדייך אני לא קיים כי את האוויר שלי ובלי אוויר אי אפשר לנשום את הלב שלי ובלי לב אי אפשר לחיות את החצי השני שלי ובלעדייך אני חצי בן אדם אז תחזרי בשבילי ואם לא בשבילי אז בשביל גל" אמרתי ובכיתי נישקתי אותה נשיקה קטנה בשפתיים בידיעה שהיא שונאת אותי עכשיו ושהיא תקום היא לא תרצה לראות אותי יותר ואולי זאת הנשיקה האחרונה שלנו…
ואז ראיתי שהיא מתחילה לפתוח עיניים היא ראתה אותי ואפילו לא חייכה או עשתה מבט כל שהוא היא שונאת אותי יצאתי מהר לבחוץ ואמרתי " היא יתעוררה תקראו לרופא "
הרופא בה ואמר לכולם לצאת
" אני לא מאמין זה נס הכל בסדר איתה היא צריכה להשאר פה 3 ימים ליתאושש והיא יכולה לחזור הביתה נכנסנו כולם וישר שירן וגל רצו אליה ושירן אמרה "ימשוגעת אל תעשי את זה יותר בחיים שלך" וגל רק חיבק אותה
הם עזבו אותה וההורים שלה חיבקו אותה ואחרי זה ההורים שלי .
ההורים שלי הלכו הביתה וההורים של לירון הלכו להביא לה דברים מהבית ושירן וגל הלכו לקנות לאכול נשארנו רק אני והיא
"אני מצטער " אמרתי
"אני יודעת " היא אמרה
"מה ?! לא הבנתי " אמרתי
"שמעתי את מה שאמרתה " היא אמרה
" באמת ?" חייכתי
" כן אבל אני לא מצליחה " היא אמרה והשפילה מבט
" מה את לא מצליחה" שאלתי
" לסלוח לך אתה פגעת בי ממש ואני מנסה לסלוח לך אבל אני מצליחה אולי זה עיניין של זמן אבל עכשיו אני לא יכולה להאמין לאף מילה שלך אני לא סומכת עליך אבל אני כן אוהבת אותך פשוט זה לא הזמן" היא אמרה
" זה בסדר אני מבין אותך אני זבל אבל אני רוצה שתדעי משו אחד אני בחיים שלי לא יפסיק לאהוב אותך ואני מצטער על הכל " אמרתי
" אני יודעת ואני רוצה שתבטיח לי משהו אל תחכה שאני יסלח לך תמשיך הלאה ותתנהג יפה אבל אל תמשיך עם שירז תמשיך עם מישהי שבאמת תאהב אותך כמו שאני אוהבת ותלמד מהטעויות שלך" היא אמרה
"אני מבטיח לך אבל אני צריך משו קטן ממך " אמרתי
"מה" היא שאלה
" את זה " ונישקתי אותה תנשיקה האחרונה שלנו עד שהיא תצליח לסלוח לי
" אני מצטער " אמרתי
ואז שירן וגל נכנסו וביאו לנו לאכול
אכלנו וכולנו הלכנו לישון (כל אחד על איזה ספה מהבית חולים)

בוקר:
ראיתי את לירון ישנה ושאנחנו לבד היא כזאת מלאך
ואז ההורים של שנינו נכנסו ולירון יתעוררה

נ.מ לירון
קמתי וראיתי את ההורים שלי ושל עידן נכנסים ואחרי כמה דקות גם שירן וגל נכנסו ואמא שלי אמרה " תקשיבו חמודים אנחנו החלטנו שמעכשיו אתם תלכו לפנימייה "
"מה?!!! מה פנימייה" צעקתי
"כן אנחנו לא מרשים לכם יותר להשאר לבד " אמא שלי אמרה