סיפורי ערסים ספיר ואופק

נקודת מבט של ספיר:קמתי בבוקר עם חיוך כמו כל בוקר ואחרי כמה דקות הוא נעלם זה השבוע האחרון שלי עם דור אהובי ושיר חברת ילדות שלי :( המצב רוח נעלם אבל הייתי חייבת לקום ראיתי שבחוץ יורד גשם אז התלבשתי חם לבשתי גינס צמוד בצבע שחור חולצה לבנה של בית ספר אליונית מושלמת בצבע שחור ונעל אולסטר בצבע שחור צחצחתי שינים אכלתי לקחתי תתיק אדידס שלי ויצאתי ליפגוש את שיר.
שיר:חייםשלי צעקה
ספיר: אושר שלי צעקתי ונתנו חיבוק אחת לשנייה נקודת מבט של שיר:ואז דור הגיע חבר של ספיר התחלתי להרגיש רגשות לדור אף אחד לא יודע חוץ מהחברה הכי טובה שלי אחרי ספיר כמובן ודור עצמו אז הדרך לבית ספר הייתה שקטה ומהירה כי ירד גשם.
נקודת מבט של ספיר:הדרך למקיף הייתה מהירה לא דיברנו היה מתח באוויר ולא יודעת למה אוף שונאת מתח :/ חייםשלי אמרתי לדור
ודור: חיבק אותי תחיבוק הכי חזק שלו ואמר אהבה שלי את אמרתי לו כמה יחסר לי החיבוק הזה והצילצול ניתק בינינו אוף שונאת תצילצול הזה אמרתי.
דור:חחחח על תדאגי חייםשלי אני פה בשבילך שבוע שלם. חחחחחחח אושר שלי מה הייתי עושה בילעדיך נתנו נשיקה והתנתקו אחרי שתי דקות.אני ושיר ניכנסנו לכיתה שיר ישבה לידי הייה לנו מתימטיקה עם המורה הכי מעצבן שיש ביקום כולו.
שיר:ואוי איזה מורה מעצבן.
אמרתי:כן ואיי שונאת אותו.
המורה:שיר תשתקי וצאי החוצה.
שיר:בכיף המורה גם ככה השיעור שלך משעמם ויצאתי.יצאתי וראיתי את דור.
דור:חייםשלי מה את עושה בחוץ ונתתי לה נשיקה של דקה.
שיר:המורה הדפוק הזה הוציא אותי.
דור:מפגרת שלי ונתתי לה נשיקה.
אמרתי לעצמי ואיי השיעור הכי משעמם בחיי למה דור לא עונה לי ?? אוף !! המורה אפשר לצאת לישתות??
המורה:כן מהר.
תודה המורה :) יצאתי החוצה ופתאום ראיתי את דור…