סיפורי ערסים סהר ומוריאל פרק 20

קמתי לרעש חזק של שיפוצים
הסתכלתי בחלון
" שקטטטט! ראבק השעה חמש לפנות בוקר! " – אמרתי בצעקות
הם הסתכלו עליי והתעלמו ממני
לקחתי דלי של מים ושפכתי עליהם
ואז חזרתי לישון הייה שקט כמה דקות ואז שוב רעש! וואייי איזה עצבים סגרתי את החלון והלכתי לישון בחדר של ההורים שלי, הם לא היו בבית ונרדמתי מהר קמתי בשעה עשר וחצי
" שיייט " – אמרתי ורצתי למקלחת שטפתי מהר פנים ונכנסתי למקלחת זריזה צחצחתי שיינים לבשתי מכנס קצר ג'ינס קרעים וחולצת בצפר אפורה וכפכפי הווינאס בצבע אפור עשיתי מתולתל פזור מסקרה ואודם וייצאתי מהר מהבית
" איפה את? " – דניאל שלח לי
" בדרך קמתי רק עכשיו " שלחתי ונעלתי את הבית הסתובבתי
" אז את שפכת מים? על העובדים? " – אחד שאל נראה בן 25
" כן שיילמדו מזה שקט בבוקר " אמרתי והלכתי משם נכנסתי לבצפר ויישר קראו לי למנהל
" לא מספיק שאת באה לא צנועה את גם מאחרת? ! " – המורה הזבל שלי אמרה
" בחייך אני לא בבצפר חרדי " – עניתי לה
" נחשוב על עונש ראוי בשבילך גברת צעירה " – היא אמרה ואז סהר נכנס
" המנהל אני חייב ללכת דחוף הביתה קרה מקרה חירום " – סהר אמר אבל משו בו שונה .. כאילו .. הוא יותר מדי רגוע למקרה חירום וכנראה שלא רק אני שמתי לב לזה
" סהר .. איך מקרה חירום ואתה כזה רגוע ? כבר מלא זמן שאתה עושה ? " – המנהל שאל
" כי אני יודע שבסופו של דבר הכל לטובה " – הוא אמר והסתכל עליי
" אוקיי גברת חזן תצאי וחכי פה גם אתה סהר אנחנו נברר את זה עם המשפחה שלך " – המנהל אמר ויישבנו בחוץ אני הייתי באייפון קצת באינסטגרם
בוואטצאפ עם דניאל.

נקודת מבט סהר –
איזה כואב זה לדעת שאהבת חייך יושבת כיסא אחד לידך אבל אתה יודע שבחיים שלך לא תחזיר אותה אלייך התחלתי לרעוד היא הסתכלה עליי והלכתי לשירותים , הקאתי ולקחתי כדור ונרגעתי וחזרתי לשם המנהל שיחרר אותי הלכתי לרוני
" ישלה זיהום ענקי ברחם .. אני חושש שהיא לא תצליח לעבור את זה" – אמר הרופא
לא ידעתי איך להגיב כי היא לא ממש מעניינית אותי אבל מצד שני היא האימא של הילד שלי .. שתקתי שתיקה ארוכה והרופא הלך
" מוריאל בבקשה בואי אני צריך אותך " – שלחתי לה הודעה
" סהר .. די עברתי הלאה תעבור גם אתה אל תחזיר אותי אחורה " – היא ענתה הייתי מנותק מהעולם ולאחר כמה דקות רוני מתה

התקשרנו לאימא שלה והיא באה היא עמדה ליד המיטה והתחילה לבכות וגם אלמוג הייתה איתה ואימא של רוני התחילה להעיף לאלמוג סטירות היא לקחה כל מיני זריקות ובאה לדקור אותה וכולם תפסו אותה העפו משם את אלמוג

– כעבור שבוע –

הגיע השבעה של רוני ואני הלכתי לתינוק שלי לא ידעתי איך לקרוא לו אז בחרתי אביאל, אביאל הייה אח תותח אולי הוא ייצא זבל בקטע עם מוריאל אבל בכללי? ! הוא הייה כמו אבא בשבילי תמיד הגן עליי שמר לי אוכל טיפח בי הסביר לי על בנות מה לעשות איך לעשות לא שנאתי אותו ואני גם לא אשנא .. הייתי איתו קצת
" ידעתי שאני אמצא אותך כאן " – הסתובבתי וראיתי את מוריאל
" מה את רוצה? "
" סליחה שלא הייתי איתך ברגעים האחרונים של רוני" " על מה סליחה? ! על זה שאת לא מוכנה לעמוד לצדי ולראות את הבחורה שבגדתי בך איתה גוססת?" – שאלתי בכוונה להכאיב לה בפצע שלה הפצע הכי גדול שלה
" וואי סהר … " – היא אמרה
" לכי מפה " – אמרתי ולקחתי 3 כדורים.

נקודת מבט מוריאל –
הוא בלע כדורים הסתכלתי עליו מוזר והלכתי
" היינו צריכים לחגוג תחצי שנה שלנו ביחד ורוני נזכרה למות " – דניאל אמר לי
" די אל תצחק על זה, נחגוג מחר " – עניתי ונישקתי אותו אבל התמונה של סהר בולע תכדורים האלו לא יוצאת לי מהראש!