סיפורי ערסים סהר ומוריאל פרק 19

נקודת מבט סהר –
מוריאל מאושרת אבל לא איתי אלא עם הזין הזה , התעצבנתי והלכתי משם , הלכתי לאלירן ,
" זוכר שהיית מכור לסמים .. ? " – שאלתי אותו
" אל תזכיר לי את התקופה הזו " – הוא אמר
" מה אתה משחק אותה ?! היית החבר הכי טוב שלי בתקופה ההיא " – עניתי לו
" תגיע לפואנטה " – הוא אמר
" מאיפה השגת ? " – שאלתי
" למה .. ? " – הוא שאל קצת , חשד
" סתם רציתי לדעת איזה חומר זה הייה "
" הרואין " – הוא ענה לי ויישר ההחשדות שלו יירדו ממני
" הא יופי תתרחק מזה " – ענייתי לו ובאותו הזמן שדיברנו חשבתי לעצמי שאני יודע מאיפה אני יכול להשיג ובכוונה נפלתי במדרגות וככה ייצא שנקעתי את הרגל , הלכתי לרופא
" אז .. נקעת את הרגל , אבל קח את המרשם הזה וזה מקל על הכאבים " – הרופא אמר
" וואו זה חומר חזק לא . . ? " – שאלתי
" כן , תיזהר עם זה " – הוא אמר , הלכתי לבית מרקחת קניתי ולקחתי 2 כדורים זה באמת עושה שלא ייכאב לי ובאותו הזמן הייתי רגוע לא הרגשתי כלום , ההרגשה הכי טובה בעולם .

~ כעבור 5 חודשים ~
היינו בבית חולים רוני יילדה זה מוזר כי היא יילדה לפני הזמן וזה לא טוב
" סהר איך אתה יכול להיות רגוע כ"כ ? " – אימא שלי שאלה
" אני לא מתרגש מדברים כאלה " – עניתי לה
מוריאל וחבר המכוער שלה באו
" אני הזמנתי אותם " – אימא שלי אמרה , הלכתי לשירותים ולקחתי לפחות 3 כדורים
וחזרתי רענן ורגוע
" עכשיו אתם יכולים להכנס לחדר " – האחות אמרה ואני נכנסתי ראיתי את הילד שלי , חייכתי אני לא מאמין שהוא הילד שלי שהיצור הקטן הזה שלי רוני יישנה היא הייתה עייפה
והתינוק הייה בתוך מכונה כזאת ליטפתי אותו וחייכתי

נקודת מבט מוריאל –
איזה מוזר זה שסהר אבא , אני כ"כ מופתעת הסתכלתי עליו מחייך לתינוק , הבטתי לדניאל
" אני כבר מחכה לילד שלנו " – אמרתי לו , והוא חייך והסמיק
" אל תדאגי עליי " – הוא אמר , אלמוג הגיעה בצעקות
" קולולוללולולולולולול סעמקק ערסס , איזה פרה נהיית רונייי ! "
" איזה מפגרת " – דניאל לחש וצחקתי
" עופי מפה עכשיווו ! " – רוני אמרה לה
" מהישלך ? בזכותי ישלך ילד חמודה " – אלמוג ענתה לה
" אולי בגללך , את את הרסת לי את החיים שרמוטה " – רוני אמרה לה בשנאה ועצבים
" אימא תקחי את התינוק למקום הזה . .. שהם שם נוו " – סהר אמר לאימא שלו
" מוריאל בואי תצטרפי אלי " – היא אמרה לי ובאתי איתה
" איך עם החבר החדש ? " – היא שאלה
" מעולה .. " – עניתי לה מובכת
" הילד דומה לסהר לא . ? ? " – היא אמרה
" כן " – עניתי לה
" רוני מוותרת על התינוק היא חתמה על המסמכים ככה שהתינוק עובר יישר לסהר ואני אטפל בו " – היא אמרה לא מבינה מה היא מנסה לרמוז לי .. שתקתי לא אמרתי כלום שמנו את התינוק וחזרנו לחדר דניאל הייה בחוץ וישבתי עליו ואימא של סהר נכנסה
" למה אנחנו פה . . ? " – הוא שאל
" אימא שלו קראה לי ולא הייה לי נעים להגיד לא . . " – אמרתי לו
" נמאס לי שתמיד מחזירים אותך לעבר , שייבינו כבר שהמשכת הלאה " – הוא אמר
" בוא נלך לבית שלי גם ככה אני עייפה "
הלכנו בלי להגיד להם והיינו באותו ועשינו מלא סלפי ואז התקשרו אליי מחסום
" הלו . . " – עניתי
" מוריאל , תחזרי את לא יודעת את כמה אני צריך אותך עכשיו זה סהר . . " – הוא אמר לי
" ביי " – עניתי וניתקתי הגענו לבית ועלינו אליי לחדר
" מחר אנחנו שש חודש " – דניאל
" וואלה מחר חצי שנה !? אימא פעם ראשונה ! " – עניתי לו והתנשקנו
" מחכה לך מתנה ממני " – הוא אמר והלך לבית שלו , הסתכלתי על החלון וראיתי את הבית הקודם של סהר שהייה גר עם אביאל , הכל הייה שחור שרוף , אבל עלו לי רגעים יפים מתי שהייתי עם סהר משפצים את הבית הזה עכשיו מעניין מי ייגור בו .. .