׳אל תסתכל עליי כאילו יש לך מה לומר לי׳ פרק 2

פרק 2 :)
מנקודת המבט של אלינור-
-״מאיפה אני מכיר אותך?״ שמעתי איזה אחד מדבר אליי,אבל לא התייחסתי,
בדיוק זה שהיה במזכירות יצא,קמתי ונכנסתי למזכירה.
-״היי,מי את?״ שאלה אותי המזכירה,
-״אממ..אלינור,אני תלמידה חדשה כאן״ וחייכתי חיוך מזויף ,
-״אלינור…יא׳ 2 סוף המסדרון שמאלה,בהצלחה״
-״תודה״ מילמלתי והלכתי לחפש את הכיתה שלי.
אחרי סיבובים רבים מצאתי אותה,התיישבתי באחד השולחנות הפנויים,ושמתי שירים באוזניות.
-״זה המקום שלי״ שמעתי במעורפל בגלל השירים,לא התייחסתי,
-״ זה המקום שלי ויש לך עד 3 לקום ״
-״כבר לא ״ השבתי לאותה מחומצנת עם חיוך מזויף
-״קומי כבר״ רטנה
-״עזבי אותה נועה ״ פתאום התערבו איזה שתי בנות
-״אל תתערבו ״ אני והנועה הזאת אמרנו ביחד,כאילו שאני צריכה את העזרה שלהן..
-״ אנחנו לטובתך״ אמרה לי אחת הבנות
-צלצול- המורה נכנסה לכיתה, והופ מסתבר שהמחומצנת תצטרך למצוא לעצמה מקום אחר לשבת.
המורה הציגה אותי לכיתה , ודיברה איתנו על השנה על הבגרויות וכל זה..
השנה עוד לא התחילה ואני כבר מתה שהיא תסתיים.
היה צלצול להפסקה.
נשארתי בכיתה ושמעתי שירים באוזניות , דיברתי עם חברות מבת ים, באמת שאין לי כח להכיר אנשים חדשים..פתאום הבנות ״שעזרו״ לי בריב עם המחומצנת נעמדו מולי, הסתכלתי עליהם
-״מה הקטע שלך?״שאלו
-״שום קטע, אני פשוט לא צריכה עזרה אני לא נכה כפי שאתן רואות״ נאנחתי
-״ תאמיני לי שאת כן צריכה, או שאת מתכננת להעביר את השנה עם אוזניות בכיתה?״ אמרה אחת מהן.
-״ כיף לי ככה ״ החזרתי
-״ ממש כיף חיים, עכשיו קומי ונכיר לך את הבית ספר ״ אמרה השניה
תכלס ? אני לא באמת מתכוונת להעביר ככה את השנה, נאנחתי קמתי אליהן חייכתי חצי חיוך ויצאנו החוצה.
-״ אז איך קוראים לך ?״ שאלה אחת מהן
-״אלינור ולכן ? ״ השבתי עם חיוך, הם די נחמדות.
-״ אני שני וזאת דניאל ״ השיבה הילדה עם השיער השחור, המשכנו לדבר ולהכיר אחת את השניה,
ופתאום קלטתי את המחומצנת נמרחת על ההוא שהציק לי בבוקר כמו איזה זונה, איכסס..אבל רגע !! הוא מוכר לי הילד הזה , מאיפה אני מכירה אותו???
-״ חחחחח מה נתקעת על שני הסתומים האלו?״ דניאל שאלה אותי
-״ הוא מוכר לי ואני לא זוכרת מאיפה ״ אמרתי בטון טיפה עצבני
-״ אהההההה ״ צעקתי פתאום
-״ מה קרה ? ״ דני ושני שאלו ביחד
-״ זה הילד מהפארק ״ השבתי
-״ ספרי נמקי פרטי ״ אמרה שני
סיפרתי להם את כל מה שקרה בפארק עם הבעיטה והכל, והיה צלצול להיכנס לכיתה,
-״תלכו לכיתה אני צריכה להביא דברים מהלוקר״ אמרתי לדני ושני, הם הנהנו והמשיכו לכיתה.
הלכתי ללוקרים ועל המזל שלי גם ההוא מהפארק היה שם,לא התייחסתי אליו והלכתי ללוקר שלי
-״ את מוכרת לי מפעםם ״ התחיל לשיר לי
-״ אולי מגלגול אחררר חלום שהשאיר בי טעם ״ המשיך לשיר וחייך אליי
-״ מה אתה רוצה?״ נאנחתי
-״ לדעת מאיפה אני מכיר אותך ״ אמר עם חיוך מתגרה
-״ בעיטה שלי לא כל כך מהר שוכחים ״ אמרתי בציניות
-״ אז את הבת ז…״ אמר ודפקתי לו מבט עצבני
– ״ אז את החמודה שהביאה לי בעיטה ששישתקה לי את כל האיזור? ״ תיקן
-״ ככה יותר טוב, וברשותך אני מאחרת לשיעור ״ אמרתי והסתובבתי ללכת
הוא תפס לי ביד וסיבב אותי אליו,
-״ ראית מה קרה בפעם האחרונה שתפסת לי ביד אז שחרר ״ נאנחתי
הוא שיחרר לי את היד, והמשיך ללכת איתי
-״ אז מה.. את לא רוצה להגיד לי איך קוראים לך ? ״ אמר
חייכתי אליו חיוך ציני ולמזלי בדיוק הגענו לכיתה שלי ,
-״ בייי ביי ״ אמרתי ונכנסתי לכיתה
מנקודת מבט נתנאל –
כוסעמק גם הפעם לא הצלחתי להשיג את השם שלה , אבל אני עוד ישיג, ואם לא ? אל תקראו לי נתנאל.