סיפורי ערסים – מתנאל & רוני – פרק שמונה עשרה ~הפרק מוקדש לסוואגית סלינטור 3> ~

אני ודין התחלנו להיות בקשר יום יומי, מדברים בטלפון, נפגשים לריצות בפארק.
אני מרגישה שאני מתקרבת אליו, ושאנחנו הופכים להיות ממש כמו אחים.
אני ואלירן בקשר מדהים, ומתנאל לא מעז להתקרב אליי.
ואני מרגישה בסדר עם זה, כי אני עדיין אוהבת אותו, וקשה לי שהוא לצידי.
ישבתי בכיתה, בשעה האחרונה להיום.
היום דין בא לקחת אותי ומשם נלך לים, הוא אמר שהוא יילמד אותי לגלוש.
מסתבר שדין בן 20, ושהוא משרת בגולני, אבל נמצא הרבה בבית.
לא אכפת לי שהוא גדול ממני, אני מרגישה כאילו הוא אח שלי.
הצלצול התנגן , ארזתי את חפציי ורצתי אל עבר החניה.
הוא עמד שם, נשען על מכוניתו.
הוא נופף לעברי וחייכתי אליו, מתקדמת אליו.
אני הולכת ללמוד לגלוש!
~נקודת מבט של מתנאל~
הבטתי ברוני היא התחבקה עם איזה גבר בן עשרים נראה לי
זין.
איזה בן אלף.
מי הוא שיחבק את רוני שלי?!
רוני שלי!
"מאמי, הכול בסדר?" ליאן שאלה אותי, התעלמתי ממנה
בזמן האחרון אני לא רואה כלום כבר בליאן, היא אולי יודעת איך לעשות סקס, אבל אני לא אוהב אותה.
זה נגמר.
התקדמתי אל עבר רוני והגבר, מבטי מאיים.
רוני הביטה בי, לא מבינה.
"מי זה , רוני?" שאלתי, מביט בו במבט מאיים.
הוא חייך אליי חיוך מתגרה.
בן זונה.
"זה לא עניינל מתנאל." היא סיננה לעברי, מבטה כועס.
"זה ועוד איך ענייני. שכחת שאני החבר הכי טוב של אח שלך?"
"אתה האקס שלי." היא מלמלה ביובש.
ראיתי שבעיניה היא מתגעגעת אלי, אוהבת אותי.
וגם אני הרגשתי ככה.
הם נכנסו לרכב ונסעו.
~נקודת מבט של דין~
הבטתי ברוני, עומדת לצידי, על הגלשן אשר קנתה היום.
"אפשר כבר להכנס לים? שעה וחצי אנחנו מתרגלים על החול." היא נאנחה והתיישבה על הגלשן.
היא כל כך יפה..
במיוד שהיא עצבנית.
משכתי אותה מהגלשן.
"בואי לים." חייכתי לעברה והיא חייכה לעברי חיוך מאושר.
"סוף סוף!" היא צחקה ורצה לים.
איך אפשר להתנגד לה?
~ נקודת מבט של אלירן~
ישבתי בבית עם כמה חברים.
בניהם אוראל ומתנאל.
"איפה רוני?" אוראל שאל.
"עם דין, ידיד שלה, בים. לומדת לגלוש."
אמרתי ושאפתי מהסיגריה.
תאמת, הדין הזה אחלה ילד.
רואים שהוא אוהב אותה כמו את אחותו הקטנה.
ראיתי את פניו של מתנאל מתעוותות בגועל, ובדיוק רוני ודין נכנסו הביתה.
הם היו רטובים, ורוני הייתה לבושה רק בבגד ים.
ראבק וכולם מזילים עליה ריר והיא תמימה לא שמה לב!
"רוני, תתלבשי , עכשיו." אני ומתנאל אמרנו באותו הזמן.
"אני גם ככה הולכת להתקלח, בוא דין." היא אמרה וצחקה , מחייכת אליו והם עלו לחדר.
"לא להתקלח ביחד!" צעקתי לה מלמטה.
"תסתום אלירן!" אמרה בקול מבודח.
"תזהרי ממני!" החזרתי לה.
אחריי חצי שעה היא ירדה למטה עם דין, היא הייתה לבושה במכנס פיג'מה קצר וגופיה.
"תעלי להחליף בגדים, רוני." אמרתי בשקט.
"מה הבעיה בזה, אלירן?"
היא שאלה.
נאנחתי.
"לא משנה."
היא הלכה לסלון והכינה לה ולדין לאכול ואחר כך הלכה הביתה.
היא נראת מאושרת.