סיפורי ערסים – מתנאל & רוני – פרק עשרים ושתים

~נקודת מבט של רוני ~
"אני מצטערת רנרן." אמרתי וחיבקתי אותו, מרגיעה אותו.
ראיתי את מתנאל מגחך מהצד, ושלחתי לעברו מבט מאיים שהשתיק אותו.
"זה בסדר רוני, איפה היית?" הוא שאל ואני בלעתי את רוקי.
מה אני הולכת להגיד לו?
"היא ישנה אצלי." מתנאל אמר ומשך אותי אליו, נושק למצחי.
"אני מקווה שלא עשיתם דברים שאני לא מרשה." הוא הביט בי ובמתנאל במבט מאיים.
צחקתי במבוכה ולחיי האדימו, מתנאל חיזק את אחיזתו בי.
"עשינו מה שאנחנו צריכים לעשות." הוא אמר והביט באלירן במבט של 'אתה פולש למקום שלא שלך.'
"אני מבין שעשיתם את זה." הוא אמר בעצבים , מביט בי בכעס.
"אפילו לא דיברתח איתך על משמעות הסקס, אמצעי מניעה, שזה קונדום דרך אגב!" הוא התלהט ולחיי הסמיקו עוד יותר.
"אני הסברתי לה." מתנאל התערב.
מתנאל מתנאל… מה אתה עושה?
"רוני, תעלי לחדר." אלירן אמר לי , עיניו נעוצות במתנאל.
"ממש לא, אני נשארת כאן." אמרתי בכעס.
"זה לא קשור אלייך רוני, תעלי לחדר." מתנאל נשק לשפתיי וסימן"לי להתחפף.
"זה קשור אליי! זה מדובר בי! זכותי להיות כאן!!!" צעקתי עליהם.
הם מפגרים או מה?
קשיי קליטה.
"אני לא רוצה שתהיי נוכחת לזה." אלירן אמר ואיגרף את ידיו.
"אלירן! אני עשיתי אהבה עם חבר שלי! עם זה שאני אוהבת!
אני עשיתי את זה מבחירה! אני אמרתי לו שאני מוכנה." לחשתי את החלק!האחרון.
או או, הסתבכתי.
"את לא יכולה להיות מוכנה בגיל שש עשרה רוני!!! את עדיין ילדה!" הוא צעק עליי.
"אתה עשית את זה בגיל ארבע עשרה! אין לך זכות לשפוט אותי!" אמרתי בכעס, מתנאל חיבק אותי אליו, תומך בי.
"אני גבר, זה אחרת. לנו זה לא כואב בפעם הראשונה. " הוא סיכם את הוויכוח הזה והלך למטבח.
נאנחתי ונשכבתי על המיטה בעוד מתנאל נשכב לצידי.
"מה אני אעשה איתו…"