סיפורי ערסים- מתן&מאי פרק 2

השבוע האחרון עבר לי מהר מדי, את רובו העברתי במיטה מתחת לפוך עם כוס תה.
מחר מתחילים את הלימודים, כיתה י׳א, וואו מרגישה זקנה.
״אמא״ קראתי לאמא שלי.
״מה?״ היא ענתה לי מהקומה התחתונה.
״איפה הג׳ינס קרעים שלי?״ צעקתי לה מחדרי.
״אין לי מושג, תבדקי בכביסה.״ היא עמדה בפתח חדרי.
״טוב.״ אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון חדר המקלחת.
דפקתי על הדלת ורון ענה לי.
״נו, שעה להתקלח?״ צעקתי מהצד השני של הדלת.
״אתה יותר גרוע מבחורה.״ אמרתי שהוא יצא שמגבת כרוכה רק לפלג גופו התחתון.
״בשביל להיות יפה צריך להשקיע.״ הוא אמר וחייך חיוך גאוותני.
״איך אני אוהבת את זה שאתה צנוע.״ אמרתי בציניות ונכנסתי לחפש את הג׳ינס שלי.
אחרי חיפושים של שעה מצאתי אותו סוף סוף, הכנסתי אותו למייבש והלכתי להביא לי בגדים נקיים למקלחת.
״אח, תסתכל לאן אתה הולך, עיוור.״ סיננתי שנתקעתי במשהו.
״מצטער.״ הוא אמר והרמתי את מבטי וראיתי את דניאל מגחך.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי.
״באתי לרון, אנחנו יוצאים והוא ייבש אותי פה בחוץ.״ הוא אמר ודפק על הדלת של רון בפעם המאה אני חושבת.
״תנחומיי, בהצלחה עם רון. הוא כמו בחורה, שעתיים מתקלח וחמש שעות מתארגן.״ אמרתי וירדתי במדרגות לקומה התחתונה.
״אמא, תביאי לדניאל לפחות משהו לשתות, רון ייבש לו את החיים.״ צחקתי ובדיוק רון ירד עם דניאל במדרגות.
״מה שנכון נכון אחי, אתה כמו כוסית, שעות עד שאתה מתארגן.״ דניאל הסכים איתי וטפח על שכמו של רון.
״כן, כן, מה שתגידו.״ רון אמר ולקח את המפתחות של המכונית שלו.
״ביי מאמא יצאתי.״ הוא הודיע לאמי שעמדה במטבח.
״לאן?״ היא שאלה. היא רגילה כבר לזה שרון יוצא כל יום וחוזר מאוחר בלילה, היא רגילה לזה שבנות יורדות מהחדר שלו בבוקר ולריח האלכוהול מבגדיו.
״מסיבת יום הולדת של חבר.״ הוא סיכם בקצרה ונתן לי נשיקה בראש לפני שיצא מדלת הבית.

•דניאל•

״וואלה אחי, אני מת להכיר איזו אחת נורמאלית ולא אחת מהפצועות שתמיד מסתובבות במסיבות.״ אמרתי לרון שהיינו בדרך למסיבה של אביב.
״מבין אותך נשמה, אבל עדיף לחיות את החיים ולא לבזבז אותם על אהבה. נשבע לך שאני מרגיש שזה כבר לא זה עם נוי.״ הוא אמר והביט אל הכביש.
נשבע שאני רוצה להכיר בחורה, אבל אני לא בנוי לקשר רציני ולטווח ארוך. לא מסוגל להיות בקשר קבוע, אני צריך לחיות את החיים ואני מאמין שביום שאלוהים יחליט שהוא רוצה שאני אהיה בקשר רציני, אני אהיה.
אני מחכה לאחת הזו בנתיים, כל הזונות שנמרחות על בנים, לובשות תחתון וחצי ושוכבות עם חצי עולם, הן רק בשביל סטוצים, לא בשביל קשר ארוך וחזק.
״אחי? אתה איתי?״ רון העיר אותי מהמחשבות.
״כן, מה אמרת?״ התפקסתי במהירות.
״אמרתי שאלין תהיה גם במסיבה.״ הוא אמר וכמעט ונחנקתי.
״א-אלין?״ אמרתי בהלם.
״כן.״ הוא אמר בקלילות.
אלין היא האקסית שלי, היינו ביחד כמה חודשים ואז נפרדנו.
הפרידה שלי ושל אלין נסגרה ברע, היא שכבה עם איזה אחד ותפסתי אותה על חם. לא צעקתי או משהו פשוט שתקתי והבטתי בה במבט עצבני ומאוכזב. פשוט לקחתי את הרגליים שלי משם ומאז לא ראיתי אותה.
הגענו לביתו של אביב ונכנסנו, לא עברה שנייה וכבר שתי בנות נתלו עליי.
״דני, התגעגענוו.״ הן אמרו וליטפו אותי.
לקחתי כוס וודקה רדבול והתחלתי לרקוד איתן.
רקדנו ושתיתי, הייתי שמח וחייכתי עד שראיתי את אלין עוברת.
הרסה לי את כל המצב רוח הזונה הזו.

•מאי•

רון הלך, ההורים שלי ראו טלוויזיה בסלון ואני ישבתי בחדר מול האייפון מחכה שדנה תענה לי.
״עניתת, השבח לאל!״ אמרתי שדנה ענתה לטלפון שלי.
״התקלחתי.״ היא צחקה, ״רצית משהו?״ היא שאלה.
״סתם.״ אמרתי.
״אני אדבר איתך מחר טוב? אני צריכה ללכת.״ היא אמרה.
״טוב.״ אמרתי וניתקתי.
וואו, זו השיחה הכי יבשה שהייתה לנו אי פעם, לרגע הרגשתי במדבר.
השעה הייתה שתיים-עשרה, כיביתי את האור ועצמתי את העיניים.

״מאי! מאי! קומי!״ שמעתי את הצעקות של אמא שלי מלמטה.
״קמתי!״ צעקתי לה חזרה בחוסר חשק ובקול צרוד מעייפות.
קמתי מן המיטה וגררתי את רגליי לכיוון השירותים, נכנסתי והתחלתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
כשיצאתי, רון יצא כולו הפוך משינה, גורר גם הוא את עצמו לשירותים.
״יפה לך בוקר.״ אמרתי לו וצחקתי שראיתי אותו.
״יפה לי כל מצב.״ הוא התגאה בעצמי וצחקתי.
פתחתי את הארון שלי והוצאתי ממנו חולצה לבנה ואת הג׳ינס קרעים שלי. התאפרתי בקטנה וסידרתי את השיער. לקחתי את התיק שלי נעלתי נעליים וירדתי במדרגות למטבח.
״בוקר טובב.״ אמרתי שראיתי את ההורים שלי ואת אריאל אחותי הקטנה יושבים בשולחן.
לקחתי לעצמי קערת כריות עם חלב והתיישבתי לאכול.
״בוקר טוב אנשים יפים.״ רון גם ירד במדרגות, מתוקתק כמו תמיד.
״רון, אתה לוקח את מאי כן?״ אבא שלי הזכיר לרון.
״יש לי ברירה?״ הוא אמר ואכל מקערת הכריות שלי.
״יאללה, זזנו?״ הוא שאל ולקחתי את התיק שלי.
״קודם כל, המוזיקה.״ הוא אמר והפעיל את השירים.
״תחגרי.״ הוא אמר וחגרתי.
״קמתי עם געגוע כואב וחשבתי
עם מי את חולקת שמחות
חשוב לי לשמוע שאת צוחקת הרבה
ואוהבת אותי עוד פחות
״קמתי עם געגוע כואב והבנתי הבוקר שטוב לך לבד…״ הוא החל לשיר ולתופף על ההגה.
״אל העולם שלך אליו, אני לא יכול לכאוב אותך עוד פעם, אז כדאי שתביני כי אינני עוד…״ הוא המשיך לשיר ועצרתי את המוזיקה.
״למה?!״ הוא התעצבן.
״מה קורה בינך לבין נוי?״ שאלתי.
״כלום, הכל רגיל.״ הוא התחמק.
״אויש, אתה גרוע בשקרים ואני מכירה אותך. עובר עלייך משהו, שפוך.״ אמרתי והוא נאנח.
אני יודעת לזהות שקורה משהו לרון, אני מרגישה את זה.
״אני מרגיש שזה כבר לא זה, אני מרגיש שאני רגיל אליה, לא אוהב אותה כמו פעם. אני רוצה ריגושים אחרים, לנסות דברים חדשים, לא רוצה להיות תקוע במערכת יחסים אחת.״ הוא פרק את מה שעל לבו.
״תיפרד ממנה, אם אתה לא אוהב אותה יותר זה רק יפגע בך ובה יותר. תסגרו את זה יפה בינכם, אל תסגרו את זה ברע. למרות שאני אוהבת את נוי, היא הבחורה המושלמת בשבילך. בחורה טובה, צנועה וחכמה.״ אמרתי והסתכלתי אל הכביש.
״אני צריך לחשוב על זה עוד, תודה אחותי.״ הוא אמר והחנה את המכונית בחניית בית הספר.
״אין על מה אחי, ובלי באלגנים על היום הראשון, תחכה לפחות כמה חודשים, שהמורים יתרגלו לפחות.״ צחקתי וסגרתי את הדלת אחריי.
״אין בעיה.״ הוא צחק גם ונכנסנו בשער.
ראיתי את דנה בספסל עם עוד כמה חברות שלא ראיתי כל החופש אז נפרדתי מרון מהר והלכתי אליהן.
״חברות שליי.״ אמרתי וחיבקתי את כולן.
״מאיוו.״ הן אמרו וחייכו.
״איך היה בארצות הברית?״ רוני, אחת מהבנות שאלה אותי.
״היה ממש כיף. ארצות הברית מושלמת!״ אמרתי והתיישבתי בספסל על יד רוני ושיראל.
דנה היא החברה הכי טובה שלי אבל בנוסף אליה יש לי עוד חברות טובות, אנחנו מעין קבוצה כזו.
הצלצול התנגן, מסמן לנו להיכנס לכיתה.
נכנסנו לכיתה ואני ודנה התיישבנו בשולחן שבסוף הכיתה.
״התגעגעתי כלבה.״ היא אמרה לי וחיבקה אותי.
״גם אני את לא מבינה.״ צחקתי וסיפרתי לה כמה חוויות מארצות הברית.
המורה החדשה נכנסה לכיתה והכיתה השתתקה.
״שלום, אני הדס, המורה החדשה שלכם לשנה הזו. אני מקווה שתהיה לנו שנה טובה, עם הצלחות ובלי בעיות, באלגנים והפרעות.״ היא אמרה וחייכה.
״קשוחה…״ מאור, התלמיד שיושב מלפניי סינן בשקט.
״אמרת משהו?״ היא פנתה אליו ואני החנקתי את צחוקי.
״שאת חמודה.״ הוא אמר וגיחכתי מאחור.
״תודה רבה, עכשיו יש טקס ואז אתם משוחררים.״ היא אמרה ויצאנו מן הכיתה לכיוון אולם הספורט שבו יהיה הטקס.

״וואו, אפילו שהייתי בטיפולים בבית החולים לא הרגשתי ככה עייפות.״ אמרתי לדנה והתמתחתי לצדדים עד שבטעות הכנסתי לאיזה ילד אצבע לעין.
״סליחה.״ אמרתי והתחלתי לצחוק.
״את עקומה.״ דנה אמרה וצחקה שיצאנו משער בית הספר.
״מעניין ממי למדתי…״ מלמלתי והיא צחקה.
״טוב, אני אלך, תדברי איתי.״ דנה נפרדה ממני לשלום והנהנתי.
חיכיתי כמה דקות בודדות עד שרון בא יחד עם דניאל, כמה מפתיע.
״מה קורה אחות?״ רון בא ושם על כתפי את ידו.
״סבבה אח, אני רעבה ואני מסוגלת לאכול אותך עכשיו אז כדאי שנמהר.״ הזהרתי אותו וצחקתי.
״ואוו, שאת רעבה זה יותר גרוע מלהיות עם אריה רעב לבשר.״ הוא צחק והתניע את המכונית.
ושוב השירים של רון בקעו מהרדיו על פול ווליום, ושוב רון שר בקול צורם אוזניים.
הוא הזיז את הראש מצד לצד, תיפף על ההגה ושר בקול רם.
״תיזהר!!״ צעקתי שרון בלם באופן פתאומי שנייה לפני שדרס איזו נערה שעברה במעבר החצייה.
״אתה לא נורמאלי!״ הנערה צעקה והתקדמה מבוהלת.
״אתה באמת לא נורמאלי!״ הסכמתי עם אותה הנערה. הוא משך כתפיים כאילו כלום לא קרה והמשיך בנסיעה.