סיפורי ערסים: מתן&מאי פרק 1

תמיד בשבוע האחרון לחופש הגדול הילדים מנצלים אותו לפני שחוזרים ללימודים, למבחנים ולייאוש.
אז אצלי זה לא קרה. חזרתי שלשום מארצות הברית וחליתי בשפעת.
עכשיו, במקום לנצל את ימיו האחרונים של החופש הגדול אני שוכבת במיטה, רועדת מקור בגלל החום הגבוה ושותה תה כל שעה.
״מאי, איך את מרגישה?״ אמי נכנסה אל חדרי ופתחה מעט את החלון על מנת שייכנס לחדר אוויר נקי וצח.
״גרוע.״ סיכמתי לה במילה אחת את כל מה שאני מרגישה.
״קבעתי לך תור לרופאה מחר בשעה שש בערב.״ היא הודיעה לי והנהנתי.
״אוקיי, תודה.״ אמרתי היא חייכה ויצאה מחדרי.
אחרי כמה דקות של בהייה בילדים שמשחקים בגן השעשועים שמול ביתי קיבלתי הודעה מדנה.
מ:החברה הכי טובה שלי.
׳איך את מרגישה חברה?׳ קראתי בקול.
ל:חברה הכי טובה שלי.
׳גרוע, אני קרובה לשלוח את עצמי להמתת חסד.׳ כתבתי במהירות ושלחתי.
מ:החברה הכי טובה שלי.
׳רק אל תמותי לי, אפשר לבוא לבקר או שאת מדבקת?׳ היא שלחה.
ל:חברה הכי טובה שלי.
׳מחר אני הולכת לרופאה והיא תגיד לי אם אני מדבקת או לא.׳ כתבתי לה חזרה.
מ:החברה הכי טובה שלי.
׳אוקיי, תרגישי טוב אחותי.׳ היא שלחה וחייכתי אל מסך האייפון.
החזרתי את האייפון לשידה שעל יד המיטה שלי והנחתי את ראשי בכבדות על הכרית.
הדלקתי את הטלוויזיה ושמתי קצת מוזיקת אם טי וי, הייתי חייבת לשבור את השקט המעצבן ששרר אצלי בחדר.
השיר 'Fancy׳ של איגי התחיל. אני מאוהבת בה.
התחלתי לשיר בקול רם יחד עם השיר שהתנגן ולפתע דלת חדרי נפתחה.
״את יכולה להפסיק לשיר? את לא יודעת לשיר ויש לך קול של פדופיל שאת חולה.״ רון אחי אמר ואני צחקתי והמשכתי לשיר בקול רם בכוונה.
״שתקי כבר חופרת.״ הוא אמר שוב וזרק עליי כרית.
״אתה זורק כריות על ילדה שחולה בשפעת? תתבייש.״ אמרתי בציניות והוא גלגל עיניים וסגר את הדלת.
השירים המשיכו להתנגן ואני הייתי באייפון, עד שלאט לאט התחלתי להרגיש עייפה ועיניי נעצמו.
—-
״מאי, מאי, קומי כבר מאוחר.״ הרגשתי שמזיזים אותי מצד לצד ופתחתי את עיניי וראיתי מעליי את אבי.
״קומי, תכנסי להתקלח.״ הוא אמר ועזר לי לקום.
הרגשתי מסוחררת, היה לי קשה ללכת, אני שונאת להיות חולה בשפעת.
נכנסתי אל חדר המקלחת ופשטתי מעליי את הפיג׳מה, משב רוח קר הכה בגופי ופתחתי את זרם המים החמים, מחכה שהם יהיו בדיוק בטמפרטורה שאני רוצה.
אחרי כמה דקות שחיכיתי לבסוף הם הגיעו למצב שרציתי ונכנסתי אל מתחת לזרם המים החמימים, נותנת למים לשטוף את כל החיידקים, העייפות והחולשה.
נראה לי שעמדתי מתחת למים קרוב לשעה.
״מאי, מאי תצאי! את כבר שעה במקלחת, יש פה עוד אנשים שרוצים להתקלח!״ הצעקות והדפיקות של רון הפריעו לי באמצע וקטעו לי את כל המחשבות שעברו לי בראש.
״מה מעצבן?״ צעקתי.
״תצאי כבר! אני גם רוצה להתקלח.״ הוא צעק שוב.
״אני יוצאת חופר.״ אמרתי וסגרתי את זרם המים.
עטפתי את גופי במגבת חמימה ויצאתי מן המקלחת, מתקדמת לאט לכיוון חדרי.
לבשתי פיג׳מה וקלעתי צמה בשיערי.
״מאי, הכנתי לך מרק, בואי.״ אמי פתחה את הדלת של חדרי.
״אני באה.״ חייכתי ויצאתי אחריה.
בשנייה שבאתי להתיישב הייתה דפיקה בדלת.
״מי זה?״ שאלתי ופתחתי את הדלת.
ראיתי את דניאל מולי מחייך, מצחיק כשהייתי בגיל שתיים עשרה אהבתי אותו.
״מה קורה מאיו?״ הוא שאל אותי.
״גרוע, מה איתך דני?״ חייכתי והוא נכנס אל הבית והתרווח על הספה.
״נחמד, איפה מתן?״ הוא שאל מגחך שלא ראה את מתן.
״הינני כאן.״ מתן שר בזמן שירד במדרגות.
״אל תשיר, פשוט אל.״ אמרתי והתיישבתי לאכול מן המרק.
״יאללה יוצאים?״ מתן שאל את דניאל.
״יאללה אחי, הן כבר מחכות לנו במועדון.״ דניאל חייך ואני גיכחתי.
״לאן אתם הולכים?״ שאלתי שהם עמדו בדלת.
״למועדון, אני אחזור עוד מעט.״ הוא חייך ונישק את קודקוד ראשי.
״תשמור על עצמך ואל תשתה הרבה!״ הזהרתי אותו.
״בסדר אמא.״ הוא צחק ואני איתו.
הם יצאו ואני פיניתי את צלחתי לכיור ועליתי לחדרי.
השעה הייתה אחת עשרה, עצמי את עיניי ונרדמתי לאחר כמה דקות.
והנה, עוד יום של השבוע האחרון לחופש עבר…