unfaithful (שיניתי את זה מסיפור ערסים, לול)

"חכה, אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך.." אני אומרת, נתונה לנשיקות שלו, שעוטפות את צווארי.
מנסה לחשוב מוסרי יותר, להבין כמה שיותר שיש לי בעל שמחכה לי בבית.
שאני לא יכולה לפעול כך, לא בזמן שהטבעת הנישואין הזו מושחלת בין אצבעותיי.
הוא הפסיק לנשק אותי. וידו אוחזת בסנטרי.

"היי, תסתכלי עלי." הוא אומר בקול מרגיע, אני מסתכלת עליו ועיניו הכחולות הקטנות והארוכות, ננעצות בעיניים שלי.

"את יודעת כמה הוא פוגע בך, וחבל שאישה סקסית כמוך תסבול.." הוא מסביר בקול מפתה וחלש. הוא רואה אותי משוכנעת ממילותיו וחוזר שוב לנשק את צווארי.
היה משהו במילותיו שלא מנע ממני לסרב לו, נהנתי מהאופן שבו הוא דיבר אליי.
אך שוב ייסורי המצפון עודדו אותי להפסיק עם זה, לפני שזה יגרר לניאוף.

"תעצור.." הוא שומע אותי ומפסיק.

"אני נהנת, אבל לא חושבת שאני עושה את הדבר הנכון.."

"איך שאת רוצה." הוא מחייך אלי חיוך עקום.

הוא מתכופף ושולף עט מכיסו, לאחר מכן הייתי מעט מבולבלת, כנראה מהמתח המיני שנוצר בנינו.

"זה המספר שלי…"
הוא רשם לאורך רגלי את המספר שלו, מה שהדהים אותי ש אפילו את זה הוא עשה באופן די מפתה. ושוב מנעתי מעצמי להתנגד לו.

"נתראה.." הוא אומר בזמן שהוא מפנה את גבו והולך. כאילו הוא בטוח בעצמו שאנחנו ניפגש שוב.
הסתכלתי וראיתי שהוא רשם את המספרים לכל אורך הרגל.. הסתרתי זאת במהירות עם שמלתי.
הספרה הראשונה שהייתה על רגלי בדיוק הגיע לקצה השמלה, כך שאיש לא יוכל להבחין בזאת.

האמת שהדבר המוסרי שיכולתי לעשות, הוא למחוק את המספר שלו מרגלי, לשכוח ממה שקרה לי איתו עכשיו, ולמחוק את המקרה הזה מזכרוני..
אבל יהיה לי קשה מאוד לשכוח ממגע קטיפתי כמו שלו , וקול מפתה.
לאחר כמה ימים, התקשרתי אליו שוב.