סיפורי ערסים מאי ודניאל פרק 29

פרק 29
עצרתי אותו מהר ואמרתי "כן אין בעיה הכלל"
המורה הלכה ,דניאל תפס אותי ואמר "תגידי את מטומטמת או שאת עושה את עצמך ?מי אמר לך שאני רוצה ללכת?"
היינו שוב קרובים אחד אל השני עם הפנים
מאי:"אף אחד,אבל אני מנחשת שאתה מת להיות צמוד אלי הפסקה שלמה"
אמרתי את זה והלכתי

נקודת מבט דניאל
עוד פעם שהפנים שלנו קרובות והיא מתגרה בי עם השפתיים שלה.
הלכנו לגינה שהייתה מלאה בפרחים
מאי:"איזה רומנטי זה"
דניאל:"מה רומנטי ?במקום כזה ענק במקום פרחים אפשר לעשות עוד מגרש כדורגל"
מאי:"למה שלא תשתוק רק דברים מפגרים אתה אומר"
דניאל:"טוב תקשיבי אני לא מתכוון לעשות פה כלום אז אני ישב בצד אם את מחפשת אותי"
מאי:"מה זה לא עושה כלום?ולמה שאני יחפש אותך אתה לא מענין אותי"
דניאל:"את נידבת אותי לזה אז זה בעיה שלך,ואמרתי לך שתחפשי אותי אם תצטרכי עזרה יא מפגרת"
מאי:"ברור,ידעתי שזה מה שהתכוונת מה חשבת שלא הבנתי ?שאני סתומה?"
בנתיים אני רואה אותו צוחק בגלל שאני מתנהגת כמו מטורפת..
אני עשיתי הכל לבד, חשבתי שיהיה לנו זמן ביחד, והוא ישב בכלל בצד, באייפון שלו.
בגינה יש שביל שמפריד בין שתי צדדים של פרחים ,ולמעלה פרגולה, הייתי צריכה לתלות שם עדנית אבל לא היה לי סולם, קראתי לדניאל והוא הרים אותי על הכתפיים
דניאל:"איזה כבדה"
מאי:"שקרן אני שוקלת 30 קילו" אמרתי בציניות
תליתי את העדנית, ונפלתי ,בעצם שתינו נפלנו שאני מעליו ,באמצע השביל זה היה כזה רומנטי ואז…