סיפורי ערסים מאי דניאל פרקים 38+39

פרק 38+39
….וראיתי את הכלבה הזו ,לירון
מאי:"מה היא עושה פה ?" שאלתי את דניאל אבל לירון ענתה לי
לירון:"באתי ללוות אותו,חיכנו לך"
ואי נו למה פתחתי לה באותו יום את הדלת, די מאי תרגעי ,את לא מקנאה ,אפס היסטריה,אפס חשדנות ,הכל טוב
מאי:"אז בואו נלך"
הלכתי לדניאל לכיונם ,תפסתי לדניאל ביד, התקדמנו ביחד אחריה, ודיברנו בלחש שלא תשמע
דניאל:"מה יש לך?"
מאי:"כלום ,ולך יש משהו?קורה משהו ?אולי עם הסתומה הזו?"
דניאל:"עוד פעם קנאה?"
מאי:"ממש לא ,אני סומכת עלייך ומאמינה לך"
הגענו לשם, וישבנו לאכול, היה משעמם רצח

נקודת מבט דניאל
הגענו לארוחת ערב, וישבנו שלושתנו בשולחן ,כל הזמן הסתכלתי על לירון ,איזה כוסית היא עם השמלת מיני הזו
דניאל:"לירון ,את טיפה ביישנית את יודעת?"
"כן ,הן הכי גרועות" מאי אמרה בשקט
דניאל:"מה?"
מאי:"סתם בצחוק"

נקודת מבט מאי
כול הערב הם צוחקים ומסתכלים אחד על השנייה, הלכתי לשירותים והייתי באייפון מרוב שעמום.

נקודת מבט לירון
סוף סוף מאי המכוערת הזו הלכה ,מה הוא מוצא בה? ילדה מטומטמת ,גמדה.
ואיי הוא כזה חתיך, אני מתה לנשק את השפתיים האלו שלו, הוא קם שניה לאייפון שלו, והייתי חייבת ללכת לנשק אותו, הלכתי אחריו, הוא סיים באייפון,הסתובב, הייתי מאחוריו ונישקתי אותו

נקודת מבט מאי
חזרתי בחזרה לסלון, וראיתי את דניאל ולירון מתנשקים ,רציתי למות, ידעתי שזה יקרה.. ידעתי, חזרתי בחזרה למעלה ,בכיתי, נראה לי שנגמרו לי כל הדמעות בעיניים, חזרתי שוב לסלון והם סיימו להתנשק, שתיהם הסתכלו עלי ,והכלבה הזו הייתה עם חיווך בפנים ,הוא אמר לי הוא אמר לי "מאי לא קרה כלום"
מאי:"אתה צוחק אלי? אני רואה אותכם מתנשקים ואתה אומר שלא קרה כלום?אני ידעתי שזה יקרה בסוף ,אתה ערס ,חרמן, ומפגר אני שונאת אותך"
יצאתי, והוא בא אחרי
דניאל:"סעממק חכי שניה"
מאי:"מה אתה רוצה?"
דניאל:"אני אומר לך ,זה היא נישקה אותי נשבע לך"
מאי:"אתה חושב שאני יאמין לזה? שאני עד כדי כך סתומה ?ואתה יודע מה נניח שהיא נישקה אותך, עדיין רואים שאתה מרגיש אליה משהו זה ברור"
דניאל:"באלוהים שלא ,חלאס"
מאי:"אל תתקרב אלי, אל תסתכל אלי, אל תדבר איתי"
הלכתי הביתה,בחיים לא הרגשתי עצובה ברמה כזו ,ידעתי שהלירון הסתומה הזו מתכננת אליו. נכנסתי לבית ,מור ואביחי היו שם
מאי:"מור בואי שנייה"
עלינו עליי לחדר, וישבנו
מור:"מה קרה?"
סיפרתי לה הכל
מור:"איזה זבל"
מאי:"אני רוצה להרוג אותו, אני אמרתי לך שאי אפשר להאמין לו, שהוא ערס ,ואי אפשר לסמוך עליו… יצאתי כמו כול הסתומות האלו שנדלקו עליו, איזה מפגרת אני "
מור:"אל תהיי עצובה בגלל הדפוק הזה, תהיי כמו תמיד שמחה, הוא לא שווה את זה"
מאי:"הוא כן שווה את זה ,כי אני אוהבת אותו ,ונשבעת לך שבאלי לשנוא אותו, ערס אידיוט…תשארי לישון אצלי"
מור ישנה אצלי,קמנו בבוקר, והתארגנו לבית ספר ,שמתי חולצת בית ספר שחורה, ג'ינס קצר ונעלי טימבלרנד חומות. נסענו לבית ספר,הייתי בחצר עם מור ואז……