סיפורי ערסים- מאי&מתן הקדמה:

תמיד הייתי ילדה חברותית, תמיד חברות ובנים סבבו סביבי, הייתי ׳מקובלת׳ אם אפשר לקרוא לזה כך. אני מהתלמידות שיושבות בכיתה ולומדות ובשעות הערב יוצאות למועדונים עם חברים.
אף פעם לא שתיתי או עישנתי, אני לא מסוג הבנות שנתונות תחת לחץ חברתי, אני עומדת על שלי, אף אחד לא יוכל לגרום לי לעשות משהו שאיני רוצה לעשות.
לפני כשש שנים גילו לי את מחלת הסרטן, נלחמתי בה, נלחמתי בה חזק. עברתי המון, בדיקות דם כל יום, כימותרפיה, ימים ולילות בבית החולים, הקרנות, תרופות וכאבים.
אבל הצלחתי, הצלחתי להתגבר עליה ושרדתי. כולם אמרו שיהיה לי קשה להתגבר עליה אבל הפתעתי את כולם, לא רציתי לוותר על החיים.
כיום, אני חזקה, בריאה ושמחה. שיערי החום גדל ונהיה לשיער ארוך כמו שהיה לי לפני.
בשהותי בבית החולים הכרתי ילדה ששכבה במיטה שעל ידי, היא הייתה חולה גם. התחלנו לדבר, לצחוק ולהכיר ועכשיו אנחנו החברות הכי טובות. אף אחד לא יודע שחליתי במחלה הארורה הזו שהייתי קטנה רק דנה, החברה הכי טובה שלי ידעה.
אני לא רוצה גם לספר, אני שונאת את המבטים המרחמים והצביעות.
בסוף החופש הגדול, שזה בעוד שבועיים אני אתחיל את כיתה י׳א.
ההתרגשות בשיאה, כיתה חדשה, מורה חדשה והתחלה חדשה. כל החופש הייתי בארצות הברית אצל משפחתי כך שאני מתרגשת לראות גם את החברים שלא ראיתי המון זמן.