סיפורי ערסים לירון ויובל פרק 30

* רוב הפרק הולך להיות נקודות מבט .. ומי שלא אוהבת .. אז סורי *

סיימתי את המשמרת שלי והלכתי הבייתה ..

נקודת מבט אסנת ( אישתו של אבא של לירון ) –
עקבתי אחריה היא יצאה מהשכונה שלנו , והיא נכנסה לדירה שפעם שהוא הביא לי ישבתי באוטו כמה שעות עד שתיים בלילה .. טוב בטווח עכשיו היא יישנה לקחתי ספריי ורשמתי לה על כל הדירה ' זונה , גונבת גברים , אוהבת גברים זקנים ' וכאלה ונסעתי מהר הביתה תודה לאל אף אחד לא ראה אותי .. חזרתי למיטה וישנתי קמתי בבוקר

" מה .. ? מה מי ? התעסקת עם גבר שתפוס ?!?! " שמעתי את ברוך אומר
" מה קרה ? הזונה הקטנה שלך ראתה חתיך עשיר יותר ? " שאלתי אותו עצבנית
" זונה ? " הוא שאל וניתק את הטלפון
" כע .. עם מי דיברת עכשיו ?! עם הזונה שלך לא ?!! " צעקתי עליו
" את ריססת ? " הוא שאל
" כן , ואני אומרת בגאווה שכן , שכללללללל העולם יידע איזה זונה היא ! " צרחתי עליו וזרקתי את הכוסות לרצפה
" היא .. " הוא בא להמשיך וקטע אותי
" היא מה !???? אתה משלם לה נכון !? " צרחתי עליו
" היא הבת שליי יא מפגרת " הוא צעק קפאתי במקום המומה
" היא בת 16 , ויהלי בן 5 ורון בן 18 תסביר לי איך זה קרה ?! " צעקתי עליו
" זוכרת את התקופה שבגדתי בך ? אז אחת הכנסתי להריון " הוא אמר
" אהההההההההההההההההההההההההההההה ! " צרחתי וכל הילדים ירדו למטה
" מה קרה אימא ?! " הם שאלו אותי
" האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אההההההההההההההה !! " צרחתי שוב והתעלפתי .

נקודת מבט ברוך –

" היא חטפה התמוטטות עצבים .. היא תצטרך להיות פה 3 ימים נתנו לה משהו להרגעה .. אז היא תראה קצת עייפה " הרופא אמר והלך
" ברוך כולם יודעים שיש לך בת .. ושאני מתכוון כולם אני מתכוון לאוייבים " יצחק התקשר אליי ואמר
" טוב .. אני אטפל בזה אחר כך " אמרתי לו
" תיזהר .. למה ישלי הרגשה שהיא הולכת לחטוף עונש על כל החטאים שלך " הוא אמר וניתק נכנסתי לחדר של אסנת
" תעוף מפה , עד שאתה לא מסלק אותה מהמדינה הזאת אני לא אשתך מבמחינתי אתה אתה מת " היא אמרה ובאה לקום
" תירגעי .. עכשיו אני מביא לה כרטיס טיסה .. תנוחי תשבי בשקט נדבר על זה אחר כך " אמרתי לה .. כמובן שאני משקר

נקודת מבט לירון –

" לירון .. " רועי אמר בזמן שאני ואדיר צבענו את הבית מנסים להעלים את כל מה שרשמו עליי
" רועי " אמרתי וחיבקתי אותו
" תשמעי .. .אני .. המשפחה שלי אנחנו עוזבים תארץ " הוא אמר ונפל לי האסימון
" למה .. " שאלתי עצובה
" ומתי ? ולכמה זמן ?! " שאלתי מהר
" אנחנו עוזבים כי כנראה .. קרה משו בעולם התחתון וואני טס עוד חצי שעה עד להודעה חדשה אל תספרי לאף אחד " הוא אמר וחיבק אותי
" טוב אני הולך עכשיו … אני צריך לארגן מזוודת " הוא אמר והלך חזרתי לצבוע את הבית
" את .. את בסדר ? " אדיר שאל אותי לקחתי דלי של צבע ושפכתי אותו על הקיר
הייתי עצבנית ונכנסתי לבית !!! למה כל דבר טוב שיש לי נהרס בקלות למההההההההה !?
שכבתי במיטה ונרדמתי קמתי קשורה בחדר חשוך
" הצייייייייילו !! " צרחתי
" ששש… תהיי בשקט אני אשחרר אותך מבטיח " איש אחד אמר ושיחרר אותי בלי שישימו לב
" רוצי עכשיו רוצי ! " הוא אמר ורצתי מהר
" יובללללללל !! " צרחתי ראיתי אותו מרחוק
" לירון ! " הוא צרח וחיבק אותי
" אני אוהב אותך , אני מצטער על הכל נשבע לך אני אוהב אותך את יקרה לי הכי בעולם מבטיח לך " הוא אמר ונישק אותי
" גם אני אוהבת אותך יפה שלי , התגעגעתי אלייך לחיבוק שלך נשיקות למגע שלך לריח שלך אני אוהבת אותך " התנשקנו וזהו .. משם .. אני כבר לא כל כך זוכרת מה קרה רק שמענו יריה אני חושבת שזה פגע בי . .. כי כאב לי בכל הגוף הרגשתי שאני מתפוצצת ראיתי אותי נופלת מהידיים של יובל על הרצפה אחריי כמה דקות שמעתי סירנות .. רציתי למות מתישהו .. .רציתי ? בעצם אני הייתי חייבת למות מתישהו .. אבל לא רציתי בגיל הזה .. לא ככה בטח שלא ככה רציתי למות באושר .. הא בעצם ממתי באושר כי הדבר האחרון שראייתי זזה הייה יובל .. יובל שלי ♥ החיים קצרים ויצאתי מפגרת שלא ניצלתי איתו את הזמן
" לא לירון , אל תעצמי עיינים לירוווווון " הוא צרח מכאב בוכה .. פעם ראשונה ואחרונה שאני רואה אותו בוכה
" אני אוהבת .. אותך יובל " אמרתי ועצמתי עיינים .. זה הייה כואב כואב מאוד

נקודת מבט יובל –

" קומי לירון .. בוקר קומי כבר " אמרתי ללירון אתמול שתינו אצלה והיינו שפוכים במיוחד היא הייתה קורעת מצחוק
" אני חיה !? אני חיה .. " היא אמרה והתחילה לנשום בכבדות
וצחקתי עלייה
" מה ישלך ? " שאלתי אותה והיא נשיקה אותי … אוקיי וואו .. זה הייה ווואו
" אני אוהבת אותך יובל " היא אמרה וחיבקה אותי ונפלנו על המיטה שלה
" גם אני אוהב אותך יפה שלי.. אני אוהב אותך הכי בעולם " אמרתי לה ונישקתי אותה
" חח מוכנה להסביר לי מה ישלך ? " שאלתי אותה
" היה לי סיוט שאני מתה " היא אמרה ולא הפסיקה לנשק אותי