סיפורי ערסים – ליאן ודניאל״-פרק 28 חלק א

עברו כבר כמה חודשים…היום אני בחודש השמיני…לא מאמינה שעוד חודש אני יהיה אמא
בחודש שלאחר שעזבתי תבית,תומר הגיע בהפתעה,הוא עמד בפתח הדלת והסתכל עלי…לרגע שמחתי אבל..התמלאתי עצבים אך געגועים
דיברנו מלה והוא לא הפסיק להצטער…הוא סיפר לי שאבי כבר לא הולך לעבוד..הוא נשאר במקומו ושותה
וורוניקה עזבה אותו כי כבר לא סבלה,היא זאת שבאה אלי הכי הרבה…היא עזרה לי בהכל,היא באמת התנהגה איתי כמו אמא.
ותומר עזב תבית…הוא גר עם חבר שלו והוא סיפר לי גם עליו ועל לירון…נתי מסתבך וכבר לא לומד…הוא עוד מעט מתגייס
ואני ודניאל מאושרים…אוהבים אחד את השני ואני הכי שמחה איתו
הקשר עם אוראל נותק…אף אחד לא יודע מה איתה והשוטרים אמרו שהיא עדיין אצלם
מנסים כמה שיותר להוציא אותה ולבסוף אחרי שבוע הגיע אלי…היא הייתה חיוורת ולגמרי רזה…היא פחדה כי סיפרה שהיא גילתה לשוטרים שאדיר הוא זה שרצח…
מאז היא תחת איום וכל פעם שולחים לה אנשים כדי להרוג אותה…
לבסוף היא חזרה לבית והיא ממש מחכה ללידה של התינוק…והכל מסתדר

״אני בסדר תומר…אל תדאגו״,צחקתי בטלפון
הוא דאג לי כי הפעם דניאל עבד עד מאוחר..כן דניאל הפסיק ללמוד כי הוא רצה כמה שיותר לשמור עלינו
״את בטוחה שאת לא רוצה שנבוא?״,שאל אותי ושמעתי לידו את לירון
״אל תדאגו אני בסדר״,אמרתי
שמעתי רעש למטה ובטח זה היה הרוח חשבתי לעצמי
ואז שמעתי מישהו עולה ופה קפאתי
״אמ…תומר אני הדבר אתכם״,אמרתי לו ונתקתי
קמתי לאט מהמיטה מחזיקה את הבטן,יצאתי מהחדר והסתכלתי למטה…הדלת הייתה פתוחה ורוח קרירה נכנסה
התקשרתי מיד לדניאל…ידי רעדו ,נכנסתי במהירות לחדר ונלחצתי
״דניאל…יש מישהו בבית!״,אמרתי לו לחוצה
״מה?…ליאן צאי מהבית!..אני כבר בא!״,אמר לי לחוץ
יצאתי מהחדר וניסיתי למהר לעבר המדרגות
ראיתי דמות שחורה מאחורי והחלקתי,התגלגלתי במדרגות…ועיני נעצמו…

מנקודת המבט של דניאל

הטלפון שלי צלצל באמצע ועניתי
״דניאל…יש מישהו בבית״,ליאן אמרה לי לגמרי לחוצה
״מה?…ליאן צאי מהבית!..אני כבר בא!״,אמרתע לה והשארתי אותה על הקו
״אורן אני יוצא דקה..״,אמרתי לו
נסעתי במהירות ליאן כבר לא ענתה לי וממש נכנסתי ללחץ
הגעתי לבית תוך חמש דקות
דלת הבית הייתה פתוחה.
״ליאן!״,צעקתי
הסתכלתי בצד וקפאתי במקומי…ליאן שכבה על הרצפה ליד המדרגות,היה לה דם על הראש..
״ליאן!״,צעקתי לה לחוץ ותפסתי אותה
״בבקשה ליאן תתעוררי!״,אמרתי לה בדמעות
ניסיתי להתקשר לאמבולנס ודווקא לא ענו לי
תפסתי את ליאן והכנסתי אותה לאוטו
נסעתי כמו מטורף לעבר הבית חולים,מזיע בוכה…התפללתי שליאן תצא מזה…שלתינוק לא נגרם נזק…
״בבקשה תעזרו לי!״,צעקתי לעבר האחיות ואיזה רופא הם מיהרו אלי
והרופא עזר לי להשכיב את ליאן על המיטה
הם התחילו לקחת את ליאן והאחות עצרה אותי
״מה קרה לה?״,שאלה אותי ותופסת אותי
״היא..היא החליקה במדרגות״,אמרתי מתנשף לא הצלחתי לדבר
״זאת הייתה תאונה?״,שאלה אותי
״כן…לא …לא יודע דחפו אותה!״,אמרתי לה מבולבל לגמרי
״אל תדאג יהיה בסדר..״,אמרה לי
״תשב בחדר המתנה וכבר נעדכן אותך..״,אמרה לי ורצה
התישבתי על הכיסא..ידי על פני ובכיתי…אני מתחנן ליאן תצאי מזה..
כשנרגעתי קצת התקשרתי לתומר ונתי…