סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 34 ואחרון:)

פרק שלושים וארבע, פרק אחרון (:
״יש לך מזל שאני אוהבת אותך אדון לוי״ היא אמרה וחייכה אליי.
״יש לך מזל שאני אוהב אותך גברת לוי״ החזרתי לה ונישקתי אותה.

~נקודת מבט של יולי~
״תגידי, איך זה שירין הסכים לך לצאת למסיבה?״ שאלתי בזמן שסילסלתי את שיערי בעזרת הבייביליס שלי.
״האמת, הוא לא יודע שאני הולכת. אבל אני לא חושבת שתהיה לו בעיה עם זה, אני באה בשבילך וזה לא שאני הולכת להימרח שם על בנים״ היא אמרה וחיזקה את האודם שבשפתייה. 
״איך אני?״ שאלתי אותה והסתכלתי במראה. לבשתי שמלה שחורה מיני צמודה עם מחשוף עדין ונעלי עקב שחורות, עשיתי בייביליס עדין בקצוות שיערי. שמתי איילינר, קצת סומק ואודם אדום חלש.
״ואו. במילה אחת? מושלמת. בשתי מילים? את מושלמת״ היא החמיאה לי וחייכתי במבוכה, אני לא אוהבת שמחמיאים לי, אני מאוד מובכת מזה.
״אוקיי, אז שנצא?״ שאלתי אותה והתקדמנו לכיוון הכניסה של הבית שלי, מחכות למונית שתגיע.

~נקודת מבט של רוי~ 
״כמה בנות אני הולך לטחון היום?״ שאלתי את ירין במטרה שיענה לי אם אני נראה טוב והסתכלתי על בגדי במראה. 
״בין 100 ל1000״ הוא צחק וטפח על כתפי. לבשתי חולצה טריקו לבנה וג׳ינס בהיר עם קרע קטן בברך ונעלי מוקסיני לבנות. יולי הכי אהבה שהתלבשתי ככה. אז אם יולי אוהבת אני חייב לבוא ככה לא?
״טוב יאללה בוא אחי״ הוא אמר ששמענו את המונית שלנו מצפצפת, מסמנת לנו שנרד.
״תגיד איך מאי הרשתה לך לבוא? לא ידעתי שאין לה בעיה עם זה״ אמרתי שעלינו למונית ונזכרתי במאי.
״מה אני הכלב שלה? וואלק אני עושה מה שאני רוצה״ הוא אמר בקול רם וצבט בלחיי.

~נקודת מבט של יולי~ 
נכנסנו למסיבה. כרגיל כל העיניים היו עלינו. רוב הבנות אוהבת את התשומת לב הזאת, אבל שכולם מסתכלים עלייך ככה זה גורם לך להרגיש זולה.
״בואי נלך הביתה״ הפצרתי במאי. כל המבטים האלה גרמו לי להרגיש מלוכלכת, וגם נזכרתי שוב ברוי.
״ממש לא יול, אנחנו הולכות להינות כאן, ואחרי זה הולכות להינות גם באפטר פארטי. שום הביתה!״ היא הרימה את קולה, משכה בידיי והחלה לרקוד, מצפה שארקוד גם. הבנתי שאין מצב שאלך הביתה בזמן הקרוב, אז כדאי שאתחיל להינות.
״את רוקדת כמו נהג משאית. עכשיו אני מבינה למה תמיד מתחילים איתי ולא איתך״ צחקתי על מאי וחיקיתי את תנועות הריקוד שלה.
״סתמי יא כונפה, אני פשוט הייתי מאוהבת בירין אז לא נתתי לבנים להתקרב אלי, רק בגלל זה הם התחילו איתך ולא איתי״ היא אמרה וצחקה גם.
״מדברים על החמור..״ אמרתי וראיתי את רוי וירין מתקדמים לכיוונינו.
״שיט״ מאי אמרה והפסיקה לצחוק.
״מה אתה עושה פה?״ מאי שאלה את ירין. 
״מה את עושה פה?״ הוא הפנה את השאלה אליה ושילב את ידיו.
״בוא״ היא אמרה ומשכה בידיו. משאירים אותי ואת רוי לבד באמצע רחבת הריקודים. ממש יופי.
״אז.. מה קורה? איך אתה וסופי? שמעתי שאתם ביחד״ יופי יולי.. זה הנושא שיחה היחיד שמצאת? או שיש יותר גרועים?
״אין יותר אני וסופי, נפרדנו״ הוא אמר והידק את שפתיו. אני לא מאמינה, הוא אמר כרגע שהם נפרדו?!
״אה באמת? מצטערת בשבילך״ אמרתי והתאפקתי לא לחייך. שום מצטערת ושום נעליים, הכי שמחה בעולם.
״כן.. שמעתי שאת ועומר גם נפרדתם. זה נכון?״ הוא שאל ושמתי לב שהוא לובש את הבגדים האהובים עליי, מעניין אם הוא שם לב שזאת השמלה האהובה עליו. אני חושבת שזאת השיחה הכי ארוכה שהייתה לנו מאז שנפרדנו.
״כן זה נכון, אתה יודע .. פשוט לא התאים אז, חתכתי״ אמרתי וחייכתי אליו. 
״כן אני מבין אותך, גם אני חתכתי כי זה לא התאים״ הוא אמר וצחקנו.

~נקודת מבט של מאי~ 
״תאמין לי אני צריכה לקבל פרס על חברות טובה, תראה איך הם שמחים ביחד״ אמרתי בזמן שהסתכלנו על רוי ויולי.
״התוכנית שלך עובדת אהובה שלי״ ירין אמר ורכן לנשק אותי.
״טוב בוא נחזור אליהם, נגיד להם שהשלמנו והכל בסדר, ממשיכים את התוכנית״ אמרתי והתקדמתי לכיוונם וירין אחרי.
״מה איתכם ציפורי אהבה קטנות?״ רוי שאל שנעמדנו לידם.
״הכל בסדר איתנו. ירין מסכים שאשאר עם יולי במסיבה כל עוד היא תשגיח עלי״ אמרתי והסתכלתי על יולי והיא הנהנה.
״ומאי מסכימה שאשאר עם רוי ישגיח עלי״ ירין אמר והסתכל על רוי.
״אני לא משגיח על אף אחד. אני הולך לדפוק את הראש. אבל אל תדאגי, ירין אוהב אותך. הוא לא יהיה עם מישהי אחרת תאמיני לי״ הוא אמר וקרץ לי והוא וירין התקדמו לכיוון הבר.

~נקודת מבט של רוי~
הלכנו לכיוון הבר. אם לא נתדלק איך נהנה?!
״מה אחי למה אתה לא שותה?״ שאלתי את ירין והצבעתי על הכוס המלאה שלו. אני כבר אחרי הכוס השביעית והוא אפילו לא שתה את השוט הראשון.
״אני על בטן ריקה. אבל עזוב אני יכול להינות גם בלי לשתות״ הוא אמר במהירות, כאילו הוא מנסה להתחמק מדבריי. 
״טוב אחי מה שתגיד, יאללה אתה בא לרחבה? נביא בכמה צ׳וצ׳ות?״ שאלתי ולגמתי במהירות את השתיה שהייתה לו בכוס והוא הסתכל עלי בפרצוף מוזר. 
״מה יש אחי?״ שאלתי בגלל המבט שלו. 
״מה נביא יא מטומטם, יש לי חברה. שכחת?״ הוא שאל וקם מהכיסא הגבוה של הבר.
״בסדר שכחתי, תרגיע״ אמרתי והתחלתי לצחוק. הוודקה כבר עלתה לראש, מעולה.
התקדמנו לכיוון הרחבה, רקדתי עם ירין, לא יפה לנטוש חבר בשביל בנות.
אחרי כמה זמן מאי הצטרפה לרקוד איתנו וירין רוב הזמן רקד איתה. יותר טוב ככה יש לי הזדמנות להיות עם בנות.
״את באה לכאן הרבה?״ לחשתי באוזן לאיזה בלונדה אחת שרקדה ליד הבר, לא ראיתי את המקדימה שלה, אבל התחת הספיק לי להבין שאני רוצה לבלות איתה את הלילה.
״מקורי אתה״ היא הסתובבה וחייכה אלי. איזה פצצה אמא, גם גוף וגם פרצוף, אלוהים בירך אותה.
״אולי אני לא מקורי, אבל אני חתיך אז זה מחפה על זה״ עניתי בהשתחצנות, זה אולי משפט מגעיל אבל תאמינו לי, בנות אוהבות את זה.
״חתיך שעף על עצמו״ היא אמרה וניסתה להוריד לי את האגו, לא הלך לה.
״אז את באה לרקוד?״ שאלתי ותפסתי אותה מהמותניים. גורר אותה לכיוון הרחבה בלי לחכות לתשובה ממנה.
״איך את רוקדת יאמה״ אמרתי בזמן שהיא הזיזה את התחת ימינה ושמאלה, היא פצצת עולם, אני מת!
״אנחנו יכולים ללכת לבית שלי ותראה שאני גם יודעת לעשות עוד דברים חוץ מלרקוד״ היא אמרה בקול חושני ונשכה את התנוך באוזני. פעם יולי הייתה עושה את זה.
רגע, אם מאי וירין רוקדים ביחד, אז עם מי יולי? 
״מצטער יפה, אולי בזמן אחר״ אמרתי ורצתי החוצה מחפש אותה באחד הספסלים ליד המועדון, היא תמיד יוצאת החוצה שהיא צריכה להרגע, אבל הפעם היא לא הייתה בחוץ. חזרתי למועדון, מסוחרר מרוב האלכוהול, בעל רצון עז להקיא. לא הייתי צריך לשתות כל כך הרבה וכל כך מהר. איזה חמור אני.
התקדמתי שוב לכיוון הרחבה, כבר לא ראיתי בעיניים, פחדתי שאולי קרה לה משהו, אולי עשו לה משהו.
ואז ראיתי את השמלה שלה שאני אוהב. התקדמתי אליה מהר וראיתי אותה רוקדת עם איזה בן זונה אחד.
״עוף מפה, היא תפוסה״ אמרתי בתוקפנות ודחפתי אותו עם גופי. הוא מיד התרחק, פחדן.
״רוי מה אתה עושה? כמה שתית?״ יולי שאלה והחזיקה את לחיי בעזרת ידיה, תפסתי את ידיה ויצאנו לבחוץ.

~נקודת מבט של יולי~
״רוי כמה שתית? אתה מדאיג אותי!״ שאלתי שוב הפעם קצת יותר לחוצה והסתובבתי במעגלים ליד הספסל שעליו רוי ישב. 
״תרגעי אני בסדר״ הוא אמר כנראה בשביל לא להלחיץ אותי. הוא לא היה בסדר, ראו עליו.
״אז למה התנהגת אליו ככה? מסכן הבחור״ צעקתי עליו ונעמדתי, משלבת את זרועותיי.
״הוא מסכן? אני מסכן״ הוא נעמד גם וציחקק.
״למה אתה מסכן בדיוק?״ שאלתי לא מבינה, עדיין באותה תנוחה. 
״אני מסכן. אני מאוד מסכן. את יודעת למה? אולי אני מסכן כי בחודשים האחרונים אני אוכל את עצמי בגללך? בעצם אולי אני מסכן כי בחודשים האחרונים אני בדיכאון מטורף שבחיים לא היה לי לפני? או שאולי אני מסכן כי במשך יותר מחודש הייתי צריך לראות אותך ואת עומר נמרחים אחד על השני? ואולי אני מסכן כי ידעתי שאני אשם בזה שאת ועומר נהייתם ביחד? אולי אני מסכן כי נהייתי חבר של סופי אפילו שאני לא מרגיש אליה כלום וכל זה רק בשביל להעציב ולהכעיס אותך? או שאולי אני פשוט מסכן כי לא משנה מה יקרה לנו, לא משנה כמה דברים נעבור, לא משנה כמה בנות אחרות יעברו בחיים שלי, אני עדיין אוהב אותך ורק אותך?״ הוא ירה את מילותיו כמו חצים. לפתע הוא נראה פיקח מאוד, מודע מאוד לדברים שכרגע אמר. הרגשתי את הדמעות עולות, הפעם נתתי להן לפרוץ החוצה, מי לא תבכה אחרי ׳נאום׳ מרגש כזה? 
״רוי אני פשוט..״ אמרתי והתקרבתי אליו.
״מה נו תגידי, אני אקבל כל דבר שתגידי רק תגידי משהו״ הוא אמר והסתכל עלי.
״רוי אני פשוט, אני פשוט אוהבת אותך״ אמרתי וכרחתי את ידי סביב צווארו, מנשקת אותו בפראות. כמה זמן חיכיתי לנשיקה הזאת.
״התגעגעתי אלייך קטנטונת שלי״ הוא הפסיק את הנשיקה ואמר לי.
״התגעגעתי יותר. בוא לא נעשה כאלה טעויות יותר, אוקיי?״ שאלתי והוא הנהן וחזר לנשק אותי.
אני פשוט אוהבת אותו.