סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 31

-אחרי שבועיים-
~נקודת מבט של רוי~
״נו איך זה?״ שאלתי תשוש לאחר שיצאתי מתא ההלבשה של החנות.
״או, סוף סוף נמצאה החולצה המושלמת״ סופי אמרה ומחאה כפיים בהתרגשות.
״כן? באמת?״ שאלתי מופתע וחייכתי, חרשנו כבר את כל הקניון, אני גמור מעייפות.
״אם אח שלך לא יאהב את המתנה אני הורג אותו!״ אמרתי לסופי שיצאנו מהחנות ולקחתי ממנה את כל השקיות.
״אם הוא לא יאהב הוא חרא אח, ככה אני משקיעה בשביל הצילומי מחזור שלו שנפלו דווקא ביום הולדת שלו. קונה לו את המתנה המושלמת, בגדים מושלמים לתמונת מחזור שתצא מושלמת, חסר לו שלא יאהב״ היא חיזקה את דבריי וחייכה.
״דיי, אתה הורג אותי רוי״ סופי אמרה ונשכבה על המיטה בחדרי לאחר שחיקיתי את המורה לספרות שלנו.
״נכון שזה בול אבל?״ שאלתי ונשכבתי אחריה, מחזיק את הבטן שהתחילה לכאוב מרוב צחוק.
״באמת בול, אתה ממש חקיין״ היא אמרה והתיישבה על המיטה לאחר שהפסיקה לצחוק.
״תגיד רוי, אתה עדיין חושב על יולי?״ היא שאלה אותי ומבטה הפך לרציני.
״לא יודע. אני כן חושב עליה, אבל לא כמו פעם״ אמרתי ובאמת תהיתי לעצמי איך זה שאני כבר פחות חושב עליה.
״תקשיב אני חשבתי על משהו״ סופי אמרה לאחר כמה דקות של שקט.
״מה חשבת?״ שאלתי והסתכלתי עליה, מחכה שתענה לתשובתי.
״שמאוד כיף לנו ביחד, ואף פעם לא משעמם לנו אחת עם השניה, אז מה הבעיה שנהפוך את הקשר שלנו לקשר רציני״ היא יותר שאלה מאמרה והסתכלה על הרצפה שבחדרי.
״להגיד את האמת, לא יצא לי לחשוב על זה, אבל זה יכול להיות רעיון טוב״ אמרתי וחייכתי אליה.
״אוהבת אותך״ היא אמרה והתיישבה עלי, מנשקת אותי בלחי ולאחר מכן בפה.
אם להגיד את האמת, באמת לא היה אכפת לי, גם ככה אנחנו כל הזמן ביחד, ועוד לא הייתה לי מישהי אחרי יולי. הייתי קצת בודד, אז אם אני גם ככה כל הזמן תקוע בתחת של סופי, אם נוסיף לזה גם כמה נשיקות לא יקרה שום דבר.
~נקודת מבט של יולי~
בקיצור מאי, אין לי מושג מה לעשות. אני פשוט מתגעגעת לרוי״ אמרתי לה ודמעה ירדה במורד לחיי. אנחנו אצלה. 
״היי יול, תגנבי מיד את הדמעה, אין לך מה לבכות. יש לך את עומר עכשיו, ואתם זוג מושלם. כל שבוע מאז שאת ועומר ביחד את יוצאת בהצהרה שאת אוהבת את רוי ולאחר שיחה איתי את מבינה שאת לא אוהבת, אני כבר צריכה להכין הקלטה שלי אומרת שלך את אותם הדברים שאני אומרת לך בכל פעם מאשר לחזור עליהם שוב ושוב.״ היא אמרה, צחקקה מעט והעבירה את האצבע ליד עיניי בכדי לנגב לי את הדמעות.
״לא יודעת נו, אני רואה אותך ואת ירין ואתם מזכירים לי אותי ואת רוי״ הסברתי את עצמי והראתי למאי תמונה שלי ושל רוי. 
״דיי יול״ מאי אמרה והזיזה את צג התמונה שהיה באייפון. 
״את ורוי הייתם תקופה שהייתה ונגמרה, ועכשיו יש לך את עומר, תתרכזי בו ובעתיד שלך איתו״ היא אמרה וליטפה את ידי כאות ניחום.
״טוב, את צודקת. סתם נתקפתי בגעגועים פתאום, באמת טוב לי עם עומר״ אמרתי וחייכתי שנזכרתי בסרט שהלכנו עליו אתמול.
״טוב ברשותך, לי ולירין יש מסעדה שמחכה לנו, נדבר יותר מאוחר?״ היא אמרה וקמה ממיטתה, שמה את נעלי העקב.
״כן, תהני אחותי, תודה שהקשבת לי״ אמרתי והנחתי את כף ידי על זרועה.
״אם לא לך אז למי?״ היא אמרה ופתחה את דלת הכניסה.
״עומררר, אני נופלת!״ צעקתי לו ודפקתי חליקה. אנחנו בהחלקה על הקרח.
״בואי יפה שלי, אני אעזור לך״ עומר הושיט לי את ידיו בכדי שאעזר בו בשביל לקום והתפקע מצחוק.
״אתה צוחק? אני נראה לי שברתי את עצם הזנב!״ החמצתי את פני ושפשפתי את גבי הכואב.
״לא צוחק, לא צוחק״ עומר אמר ורק צחק עוד יותר.
״מעצבן אחד״ אמרתי והתחלתי לצחוק שנעמדתי ליד המעקה.
״פשוט תעשי כמוני״ עומר אמר והשוויץ בכישורי ההחלקה שלו.
״למה שאתה עושה את זה זה נראה כל כך קל?״ שאלתי אותו וניסיתי להחליק גם.
״אל תדאגי, פעם הבאה את תבחרי לאן הולכים״ עומר אמר והרמתי את אגודלי לצורך הסכמה.
״הנה הנה, עומר תראה-אני מצליחה״ אמרתי בהתלהבות והחלקתי אליו.
״כל הכבוד יפה שלי, אני אוהב אותך״ הוא אמר בזמן שתפס אותי ומשך אותי לחיבוק.
״גם אני אותך, *רוי*״ אמרתי ורק לאחר מכן הבנתי את טעותי.