סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 26

פרק עשרים ושש-
"ואם אתה רוצה, יש לי דרך לעזור לך לעבור הלאה" היא הוסיפה והקדמה לכיוון החצר, משאירה אותי על הספסל, מנסה להבין לאיזו דרך היא מתכוונת….

"אז בקיצור הבנת את התוכנית?" סופי אמרה לי והתיישבה על המיטה. אנחנו אצלי.
"נראה לי שכן, אני פשוט לא מתייחס אליהם יותר. רואה את יולי מסובב את הראש, מוריד פולואו באינסטגרם, לא מסתכל יותר בתמונות, מצידי אפילו חוסם אותה באינסטגרם, בפייסבוק, בהכל, העיקר לא לשמוע עליהם, לא לשמוע עליה." אמרתי בנחישות, התכוונתי לכל מילה שאמרתי.
"יופי הבנת, כל הכבוד!" סופי אמרה בהתלהבות, כאילו עכשיו לימדה ילד קטן לספור עד עשר.
"תודה שאת ככה עוזרת לי סופ, אני באמת מעריך את זה" אמרתי וחייכתי אליה, מדהים איך התקרבנו בזמן האחרון. הכרתי ילדה מדהימה, עד לפני שהכרתי אותה, הייתי ניזון רק מהשמועות שיש עליה.
"זה בסדר בובי, אני באמת עושה את זה בכיף." היא החזירה לי חיוך, נשענה על הקיר שליד המיטה.
"תגידי זה נכון כל השמועות האלה שמספרים עלייך?" ניצלתי את זה שאנחנו ברגע אינטימי, רציתי לדעת אם השמועות נכונות, מה לא שמעתי על הילדה הזאת: נכנסה להריון, עשתה הפלה, שוב הריון, שוב הפלה, רבה מכות, רצתה להתאבד. בקיצור לא הייתה שמועה שלא רצה עליה.
"או הו, גם אתה עם זה?" היא שאלה ביאוש ונאנחה, פתאום הרגשתי לא בנוח ששאלתי שאלה כזאת.
"את לא חייבת לענות אם את לא רוצה.." אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה בשביל להשכיח את השאלה שלי, שלא תחשוב שאני כמו כולם שמה שאומרים אנשים זה הדבר היחיד שמעניין אותי.
"תן לי להבהיר לך משהו" היא אמרה, לקחה ממני את השלט, כיבתה את הטלויזיה והסתכלה ישר אל תוך עיני.
"תמחק כל מה שסיפרו לך עליי, כן שכבתי עם ילדים, את זה אתה כבר יודע.. אבל לא נכנסתי להריון מאף אחד, אני זהירה בקטעים האלה, לא רבתי מכות עם אף אחד, אני לא איזה עבריינית מהרחוב. לא ניסיתי להתאבד, החיים שלי מושלמים. סיימנו את העניין של השמועות?" היא אמרה בחדות, כל משפט שלה נאמר במהירות, מנסה להוכיח את נקודתה.
"סיימנו. רק להגנתי, אני תמיד ידעתי שהשמועות האלה לא נכונות." אמרתי וחייכתי את החצי חיוך המפורסם שלי, מי לא נפלה בקסם שלי שראתה את החיוך הזה. אבל עם סופי זה שונה, אני לא מנסה להרשים אותה, אנחנו רק ידידים.
"יופי" היא אמרה וצחקה, מתקרבת אלי ולוקחת את השמיכה.
"תגידי את נשארת לישון כאן? יורד בחוץ גשם וכבר ממש מאוחר, אין לי כוח לנהוג" שאלתי והתפללתי שהיא תגיד כן. לא רציתי שהיא תלך בגשם, גם היה קור מטורף בחוץ. ומצד שני לא היה לי כוח לנהוג עכשיו, ככה שהכי טוב שתישן אצלי.
"אוקי אני אשן אצלך, אבל אני ישנה בסלון." החליטה, מזל שגם מבחינתה אנחנו רק ידידים.
"איזה בסלון יאהבלה, נישן שנינו כאן, אבל אל תדאגי, מילה שלי שלא יקרה כלום." הבטחתי לה וכיסיתי את שנינו בשמיכה.
"לילה טוב רויקי" היא אמרה ונשכבה במיטה.
"לילה טוב סופ" החזרתי לה ועצמתי את עיניי.

~נקודת מבט של יולי~
"תחנקי עם השוקו שלך" אמרתי וזרקתי למאי את שקית השוקו בעודנו מתקדמות לבית הספר.
"הלו הלו, מה זה המצב רוח הטוב הזה על הבוקר?" מאי אמרה בציניות וגיחחה.
"אני מבינה שאת לא חיה על כדור הארץ, לא שמעת מה היה אתמול?" אמרה בעצבים, והתקדמתי בהליכה מהירה.
"איך אני אשמע אם לא דיברנו כל אתמול, וואלק תאמיני לי מאז שאת עם עומר שכחת אותי" מאי אמרה שוב בציניות, וניסתה להתאים את צעדיה לצעדיי.
"וואלה יופי, אני עצבנית ואת מוצאת זמן לצחוק אה?" אמרתי ברוגז, דווקא עכשיו היא נזכרה להיות 'מצחיקה' ?!
"טוב טוב יאללה, גשי לעניין, מה קרה אתמול?" מאי נזכרה להתעניין.
"אתמול רוי ראה אותי ואת עומר ביחד והתפרק לגמרי והתחיל לבכות, פתאום מה אני רואה?! סופי השרמוטה הזאת הולכת לרוי ולוקחת אותו לצד, גם העלה איתה תמונה לפני כמה ימים וגם עכשיו היא יושבת איתו ליד כל בצפר? אם בהתחלה חשבתי שהוא ככה בגללי ובגלל עומר אז אחרי זה חשבתי שזה בגלל שהוא רב עם סופי או משהו ונהיה בינהם משהו רציני. בקיצור התלבלבתי לגמרי." אמרתי, רציתי לדעת מה עובר על רוי, הוא לא בוכה הרבה, יותר נכון לומר שהוא לא בוכה בכלל. אם הוא בכה בגלל סופי זה אומר שזה רציני, רציני מאוד, ואני מה? שנה איתי והוא לא בכה. הם בקושי שבועיים ביחד והוא בוכה ככה? מכעיס ביותר.
"עזבי אותך. את יודעת איך היא, בטח הקשר שלהם זה זיונים בלבד, את יודעת שהסופי הזאת אהבלה לגמרי. אין מה להתרגש." היא אמרה וניסתה לעודד אותי.
"טוב עזבי את זה עכשיו, בואי מהר אנחנו נאחר" אמרתי שנשמע הצלצול, והתקדמנו במהירות לכיוון שער בית ספר.
"אוי יול, תסתכלי אחורה." מאי אמרה ונימת עצב נשמעה בקולה. הסתובבתי אחורה וראיתי את סופי ורוי מצחקקים אחד עם השני. אז זה כנראה שזה כן רציני.