סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 22
פרק עשרים ושתיים-
התקרבתי אליו עם גופי, הרמתי את ראשי, ואז זה פשוט קרה.. התנשקנו…
"יולי לקום מתוקה, את כבר מאחרת" אמא צעקה לי מהקומה למטה, התעוררתי בחוסר רצון. אם אלוהים המציא את יום שבת אז השטן אחראי על המצאת יום ראשון.
לקחתי את הפלאפון, לבדוק התראות והודעות שנשלחו אלי בזמן שישנתי, ראיתי הודעה מעומר 'בוקר טוב לנסיכה שלי' חייכתי והחזרתי לו הודעה 'בוקר טוב גבר שלי'
איזה כיף לקום ולראות הודעה כזאת. פתחתי את הבוקר בחיוך, בחרתי בגדים לבית הספר ונכנסתי למקלחת, שטפתי את פניי וניקיתי את כל האיפור ממני, חזרתי הביתה כלכך מאוחר שפשוט נמרחתי על המיטה, בלי להחליף בגדים, בלי לנקות את האיפור, בלי כלום!
הערב עם עומר היה לי מדהים, נהנתי איתו כלכך, הרגשתי חיבור שלא הרגשתי הרבה זמן, אבל אולי בגלל שאפילו חודש לא עבר מאז הפרידה שלי ושל רוי, עשיתי טעות בכך שנהייתי עם עומר זמן קצר מאוד לאחר הפרידה? אולי אני לא הייתי צריכה למהר כלכך? ואולי אני בכלל לא צריכה לחשוב מה יגידו אחרים ופשוט להנות מהרגע! חשבתי לעצמי בכעס. כל הזמן אני חושבת מה יגידו ומה יחשבו וכך יוצא שאני אף פעם לא נהנת מהחיים, הנה לדוגמא, אני ורוי שנה וקצת ביחד, כמובן שכמו גבר טיפוסי הוא רצה שנעשה את זה, ואם להגיד את האמת גם אני רציתי, היינו הרבה זמן ביחד, וזה קשה להשתלט על היצרים האלה לאורך זמן, אבל מה לעשות, לא רציתי להסתובב בבצפר ושיתלחששו עליי מאחורי הגב, לא רציתי את המבטים הצולבים האלה של כולם, מסתכלים עלייך כאילו את פושע, אבל במערכת יחסים הזאת החלטתי להשתנות, אני כבר לא מתייחסת לאף אחד, מסתכלת רק עלי ועל עומר.
יצאתי מהמקלחת, לבושה ומאורגנת לבצפר, מסמסת למאי לצאת.
"בוקר טוב יוליה שלי" אבא אמר שירדתי לקומה למטה
בוקר טוב אבא, עד מתי אתה עובד היום?" שאלתי ונשקתי ללחיו. רציתי בית ריק לעצמי, להיות קצת לבד לא הזיק לאף אחד.
"אני חוזר מאוחר היום, בשעה שאחזור מהעבודה נלך אני את ואמא למסעדה, מקובל עלייך?" הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב
"מקובל אבא" אמרתי "אני חייבת ללכת שאני לא אאחר, ביי אבא" הוספתי ולקחתי שקית שוקו מהמקרר
"מה עם שוקו בשבילי?" מאי שאלה לאחר שראתה שבידי רק שקית אחת
"אמרת זה עושה לך כאבי בטן לא?" שאלתי וחייכתי חיוך ערמומי
"בסדר נו אז מה, קצת כאבי בטן לא יעשו כלום לאף אחד" היא החזירה לי
"טוב אל תדאגי, מחר אני אביא לך שקית שוקו קרציה, מתי תקני כבר שוקו" אמרתי בקול מותש, את כל שקיות השוקו היא לוקחת לי!!
"למה אני צריכה לקנות שיש לי חברה כלכך טובה שמביאה לי בחינם?" מאי אמרה בהתחנפות
"תקשיבי שניה, נכון יש את עומר? שסיפרתי לך עליו?" העברתי נושא, רציתי כבר לספר לה מה שקרה עם עומר, לא הספקתי לספר אתמול כי כבר היה מאוחר
"נו מה איתו?" היא הבינה ישר על מי אני מדברת, טוב עם כל החפירות שלי עליו איך אפשר לא להבין.
"אנחנו ביחד" אמרתי בנונשלנטיות, כאילו אני לא עושה מזה עניין כלכך גדול, למרות שזה כן היה עניין גדול
"מה ביחד?" מאי אמרה וצחקה באי הבנה
"נכון אתמול יצאנו?" הסברתי כמו שמסבירים לילד קטן "אז היינו ביחד והתנשקנו והיום הוא שלח הודעת בוקר טוב, מה שאומר שאנחנו ביחד"
"על הפעם הראשונה התנשקתם?" מאי שאלה בהתפלאות, היא לא מכירה אותי כאחת שמתנשקת עם מישהו ישר, בדרך כלל, לוקח לי לפחות חמש פגישות עד לנשיקה, וזה לא שאני איטית, אני פשוט אוהבת לבחון את השטח קודם
"כן תשמעי, יצא לנו הרבה פעמים להיות לבד, אולי זה לא היה נקרא פגישה אבל מזה משנה איך מגדירים את זה, היינו לבד ורק דיברנו, אבל הפעם, זה כן היה נקרא דייט, וזה היה דייט מושלם, אין תאמיני לי, הרוי הזה פשוט מושלם!" אמרתי בביטחון
"רוי?! רוי פשוט מושלם?" היא אמרה והעמידה אותי על טעותי, "אמרת רוי, שעה את מדברת על כמה הוא מושלם ואז את עוד קוראת לו רוי?" מאי אמרה והתפרצה בצחוק רועש
"יצא לי בטעות, תשתקי, את יודעת שהתכוונתי לעומר" אמרתי במבוכה, איך יכול להיות שטעיתי בשם שלו
"מזה משנה מה התכוונת, כל עוד פלטת רוי במקום עומר אני חושבת שזה אומר משהו בנוגע למה שאת מרגישה" היא אמרה ונהפכה לרצינית.
יכול להיות שהיא צודקת?
תגובות (6)
זה דווקא בסדר, יחסית לזבל שיש פה. נכנסתי לסיפור הזה בציפייה למצוא סיפור שכתוב גרוע, אבל מלבד מספר שגיאות, הוא סביר.
דניאל, גם אני לא סובלת לרוב סיפורי ערסים. אבל ,אני לא חושבת שיש סיבה הגיונית שתגנה אותם ותתנשא באופן קבוע מעל הכותבים.
"מי שמך לשר ולשופט?"
כן, אתה מאוד מאוד מוכשר. מודה, מפרגנת לך.
מאחלת לך שתהפוך לסופר/יוצר שתובע שוב ושוב את איכות החברה ומנסה להשיב עטרה ליושנה.
אבל בבקשה, אם אתה רוצה להעביר ביקורת, עשה זאת בצורה פחות תקיפה. כשאתה תוקף, אתה יוצר אנטי ואז אותו הבנאדם אטום למידי באופן אוטומטי.
זה דווקא בין הטובים יותר שראיתי בז'אנר:)
תפסיק אני מבקשת אתה באמת שהגזמת אתה לא מבקר סיפורים ואף אחד לא ביקש ממך גם אז דיי מיציתי
זה מהמם תמשיכי !
ומי שה"סיפורי ערסים" האלה לא לרמה שלו שלא יקרא, מי אתם שתבואו ותשפטו בן אדם על הכתיבה שלו? זה מה שהוא אוהב לכתוב, לא טוב לכם אתם מוזמנים לא לקרוא,
צודקת לגמרי.
תמשיכיכיכיכיכייכייייי!!!