סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 17

פרק שבע עשרה-
רוי מסתכל עלי, אני מצביעה עליו, עומר מסתכל עליו, אני מסתכלת עליו, ואני ועומר יושבים צמודים מהרגיל כי עומר הסתובב לראות לאן אני מצביעה, ממש מושלם…..
~נקודת מבט של רוי~
יצאתי להפסקה, יושב עם כל החברים, כמובן שכולם מקיפים אותי, טוב נו איך לא.. תכלס אני המלך שלהם, אם הם לא יקיפו אותי את מי הם יקיפו.
"קבל אחי" ירין אמר והזיז את הראש לכיוון שרצה שאסתכל אליו. אני מסתכל לכיוון הזה ומה אני רואה-יולי והזין הזה מהמסיבה יושבים ביחד, עכשיו הוא גם איתנו בבצפר?!?!? כוסעמק נשבר לי הזין כבר, עכשיו אני כל הזמן אראה אותם ביחד? בא לי למות.
"נראה לך זה מזיז לי את הביצה? שתעשה מה שהיא רוצה ואני אעשה מה שאני רוצה" החזרתי לו. נכון, זה ממש לא מה שאני חושב! אבל מה אני יכול לעשות.. כל הבנים יושבים לידי, כולם שומעים, אני לא יכול לבכות על זה שהם יושבים שם, בספסל, איפה שאני וירין ישבנו, איפה שהודיתי בפעם הראשונה בפני מישהו שאני אוהב מישהי, שאני אוהב את יולי.
כל הבנים צחקו והנהנו למה שאמרתי, אין מה לעשות, לידם אני עושה הצגה, מראה שלא אכפת לי, למרות שזה שורף לי את הלב. כמה קשה זה לראות משהו שכל כך מכאיב לך, אבל אתה צריך להתנהג כאילו זה לא מזיז לך את הביצה.
"מה הסיפור שלו זה?" אביתר אמר, נו מה הקטע שלהם כל אחד יתחיל לחקור עכשיו, שיעזבו אותי בשקט!
"מאיפה אני יודע אחי יאללה שתחררו מזה" אמרתי באדישות… כמה שלא הייתי אדיש באותו רגע. היה מאוד מתאים לי לפוצץ לו את הפנים. אבל אין מה לעשות, אם זה מי שהיא בחרה אני לא אהיה זה שיעצור אותה.
ההפסקה נמשכה, תודה לאל הם עזבו את הנושא ודיברנו על נושאים אחרים-בנות, ציצי, תחת, שתייה, מסיבות… ענייני גברים קיצור..
העפתי מבט ליולי, לראות מה קורה איתם, פתאום מה אני קולט, יולי מצביעה עלי והם מסתכלים עליי, מה זה החרא הזה?! מה היא מצביעה עלי?! אני לא מבין מה הם עושים לי בכוונה בשביל שאני אתעצבן כוסאמק!!!! סבבה ככה היא? רוצה לשחק משחקים, אני אלוף המשחקים. אין בעיה. אני חוזר לרוי הישן, רוי שמזיין וזורק, רוי שלא אכפת לו מבנות, רוי שלא אכפת לו מכלום. ככה היא רוצה? ככה זה יהיה.
התעלמתי מהם, עשיתי כאילו זה לא מעניין אותי, מצידי שיזיין אותה על הספסל אין זה לא מעניין אותי, נשבר הזין כבר.
ישבתי על הספסל וקראתי לסופיה. כלל לחיים-אם אתה בתקופת יובש, תמיד יש את סופי, גם אם תראה כמו ערבי מהשטחים ביום רע היא תזרום איתך.
כמובן שהיא באה בהליכה מהירה, אין תאמינו לי היא פצצה אחושילינג, רק חבל שאין לה שכל. היה יכול להיות ביננו משהו אם היה לה משהו בקופסא.
"מה הולך סופי?" אמרתי שהיא הגיעה והושבתי אותה עליי
"הכל טוב חיים שלי, מה קרה נזכרת בי?" היא אמרה ושיחקה לי עם השיער. נו, שרמוטה או לא שרמוטה?
"תמיד זכרתי, יפה כמוך איך אפשר לשכוח?" אמרתי וחייכתי את החיוך הכובש שלי, כמובן שהיא נמסה, גם מהחיוך וגם מזה שהתחנפתי אלייה, מי לא אוהבת שמתחנפים אליה בתכלס
"אה וואלה? אז מה אתה עושה היום?" היא אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי. תאמינו לי היא יודעת את העבודה..
כל כך התבקש לענות 'אותך' אבל צריך לשמור על קצת כבוד, למרות שאני יודע שהיא לא תעלב אם אני אגיד את זה, בכל זאת אני מכבד בנות, גם אם הן לא מכבדות את עצמן..
"האמת כלום.. אבל יש לי בית ריק היום, רוצה לבוא יפה שלי?" עניתי לה, האמת שאין לי בית ריק אבל אין בעיה לארגן אחד כזה, מה אני לא אעשה בשביל…. אתם יודעים מה…
"בטח חיים שלי, חשבתי כבר שלא תשאל" היא אמרה וקמה בצורה שהתחת שלה היה בידיוק מולי.
"נו אז הנה שאלתי" אמרתי שהיא הסתובבה. הסתכלתי על יולי, וראיתי שהוא מסתכלת, מהר העפתי את המבט וחייכתי לעצמי. מושלם. המשימה הושלמה
"טוב אז דבר איתי בערב מאמי" היא אמרה והתכופפה כדי להביא לי נשיקה, החולצה קצת נפלה לה וראו לה את כל הציצי, נו באמת, ככה בערב כבר לא תהיה לי הפתעה, ראיתי הכל, חשבתי לעצמי והתאפקתי לא לצחוק.
היא הלכה והבנים הסתכלו עלי בהערצה, כבר אמרתי שאני המלך שלהם לא?
עכשיו הם כבר לא יחשבו שאכפת לי מיולי, אני גם מקווה שעוד מעט לא יהיה אכפת לי ממנה.